Hello

#בונה_משפחה - יאנה פריידין פלד, בת 30, נשואה ואם לילד בן 11 חודשים ולאייס הפיטבול. גרה ברחובות, עובדת כעוזרת אישית ומתקשה עם יוקר המחייה. יאנה מעידה על עצמה שהיא מעט בזבזנית ושהיא לא יודעת מה זה לשמור כסף ליום שחור. מקווה, באמצעות הכלים של רייזאפ, לצלוח את הטרפת ולהצליח לחסוך.

בלוגרית יאנה_edited.jpg

התחלה


מכירים את זה שקיבלתם מתנה ואתם עוד לא יודעים שזו מתנה?

לפני תקופה התייעצתי בקבוצה לגבי החלפת עבודה, הרוב המוחץ גרם לי לעשות את הצעד. קיבלתי את החוזה למייל, רפרפתי, לגמתי מהקפה ה-3 שלי- כיאה לאמא עייפה ועליתי לרכב. 

סה״כ יום רגיל עם בשורות טובות. 
עשר דק לאחר מכן - ״בום״- ניידות, בכי, צילומי רנטגן.
וסיימתי את היום פצועה עם שקית משככי כאבים ורכב טוטאלוסט כמו הנפש שלי.
בחזרה להתחלה- המתנה, שבוע לפני כן נרשמתי לרייזאפ, זה היה אמור להיות חודש רגיל עם חריגה קטנה שהפך לחודש של אינספור הוצאות - ביטוח, מוניות, רכב חדש, הוצאות לא צפויות ובעיקר פיצוי לחוויה.
אז אומנם התזרים שלילי (ומפחיד) אבל רייזאפ שם להסביר, לחלק ולהראות איפה הכסף, איפה בוזבז כל שקל ובאיזו קטגוריה ובדרך פלא, ולמרות שאני משכנעת את עצמי שאני אבזבז פחות, רייזאפ מצליחים להכיר אותי מספיק טוב בכדי למפות איך החודש שלי באמת יגמר ולסמן לי איפה אני מבזבזת יותר מידי.

מחכה לראות איך הם יעריכו אותי, תרתי משמע, בחודש הבא ;)

*******************************************************


מאי

נתחיל מהסוף - אני ורזייאפ בתחרות סמויה. אני מנסה להוכיח להם שאני אבזבז פחות ממה שהם קבעו לי והם כמו בשיר של אנה זק מחזירים לי ב"בוא תראה מה פספסת, בוא תראה בוא תראה". כיאה למישהי תחרותית (למרות שקשה להתעלות על החישובים של רייזאפ) אני במגמת שיפור ויש מצב שאפילו אנצח אותם בכמה מהקטגוריות. 

עוד לא גיבשתי דעה מוצקה לגבי מה אני חושבת על רייזאפ, אנחנו בתהליך למידה קבוע אבל בנתיים אני בעדם, לי זה מתאים ומדרבן אותי להשתפר בכל חודש, ה"משחק" הזה בנינו שגורם לי להוכיח להם- ובעיקר לעצמי שאני יכולה לבזבז פחות כסף מכניס בי המון מוטיבציה.

גדלתי עם סבא וסבתא שעלו לארץ הקודש בלי עבודה או פנסיה מסודרת, לאורך כל חייהם הם באמת ניסו לתת לי כל מה שאפשר בגבול מה שהיה ולצערי לא היה יותר מידי. בזכותם אני מי שאני היום ואין גאה ממני. 

ההורים שלי לא בתמונה אז תמיד הרגשתי שאני צריכה להשתדל יותר כדי שיהיה לי יותר כשאהיה גדולה, התחלתי לעבוד כבר בגיל 15 ולאורך השנים הרבה מהפעמים בזבזתי כספים בהרגשה שאני צריכה לפצות על מה שלא היה לי או כמו שסבא שלי אומר אם אוספים את כל השטויות שלך את קונה ב.מ.וו במזומן (במקרה שלי זאת הייתה סיאט איביזה חדשה).

היום אני אמא שמבזבזת על הבייבי בלי הכרה שחלילה לא יחסר לו משהו אבל גם למדתי לחפש קופונים, הטבות ולהיות חברה של כל בלוגרית שיש לה קוד קופון ;) בתחילת חופשת הלידה שלי כל הזמן אמרתי לעצמי שאני בהכרה, אני מודעת לבזבוזים ויש לי מעקב אחרי בזבוזי האשראי שלי אבל די טעיתי- עובדה שאחרי 5 חודשים החגורה לחצה עליי (במקרה שלי תרתי משמע) והייתי חייבת לחזור לעבודה.

בחזרה לרייזאפ - פעם ראשונה שמישהו דחף לי אצבע לעין ורשם לי באותיות גדולות "1700 ש"ח על אוכל בחוץ" ואני פותחת את הפירוט ואומרת לעצמי אין מצב 1700 ש"ח זה בטח טעות וסה"כ קניתי פה ושם קפה ועוגה, אז כן קפה ועוגה 1700 ש"ח בחודש, מטורף אה? המנכ"ל של רולדין דווקא מבסוט עליי, ממלאת כרטיסיות קפה סדרתית.

החודש אחרי 3 חודשי תחרות ואחרי שרייזאפ לא האמינו שארד לפחות מ1300 ש"ח סעיף האוכל בחוץ ירד ל750 ש"ח, זה עדין המון אבל לאימהות עייפות יש סדר עדיפויות והסדר הזה כולל בתוכו קפה שמישהו אחר מכין לי.
בחודשים הבאים מקווה שאעדכן את מהללי יאנה וקיזוז שאר הקטגוריות באתר.