כתבה: טניה קנלר
אנחנו חיים בעידן הצריכה - רוצים לקנות הרבה ומהר, ולא תמיד יש לנו מספיק כסף נזיל לספק את הצרכים הללו. בפוסט הזה נעשה סדר במונחים וכלים הקשורים ללקיחת אשראי ונסביר את סוגי האשראי השונים הקיימים במשק. לא נעסוק כאן בשאלות על ניהול פיננסי, צרכנות נבונה וגם לא נעלה שאלות פילוסופיות על תרבות הצריכה המערבית.
מסגרת אשראי בחשבון עו"ש:
מסגרת האשראי נותנת אפשרות להיות ביתרת חובה בחשבון הבנק עד לסכום שהוגדר על ידי הסניף. למעשה המסגרת מאפשרת לנו באופן מסודר להוציא כסף מעבר לסכום שיש לנו בפועל בחשבון, זאת אומרת להכנס לאורבדראפט. היא מוגדרת על פי הצרכים שלנו ויכולת ההחזר והיסטורית חשבון הבנק שלנו. השימוש במסגרת האשראי כרוך בתשלום ריבית אחת לרבעון (החישוב הוא יומי, כלומר תחויבו רק על אותם הימים שהיתן ביתרת חובה) וגובה הריבית נקבע על ידי הסניף בהתאם לסוג החשבון, הדירוג שלו ופרמטרים נוספים. המסגרת מחולקת במרבית המקרים לשתי מדרגות ריבית, כאשר המדרגה הראשונה תהיה בריבית נמוכה יותר.
אם ברבעון מסוים לא ניצלתן את המסגרת, כלומר החשבון תמיד היה ביתרת זכות, תחויבו בעמלת הקצאת אשראי של כ-12 ש"ח לרבעון (משתנה מבנק בנק). ולא מיותר לחזור ולציין גם בהזדמנות זו שעל גובה העמלות אפשר להתווכח.
הבנק אינו מחויב להעמיד לכל לקוח מסגרת אשראי בחשבון גם הלקוח רשאי לבטל אותה בכל עת, אך במקרה זה יש לקחת בחשבון, שכל חיוב אשר יגרום לחריגה עלול לחזור ולא ישולם.
כרטיס אשראי:
היום קשה לדמיין את החיים שלנו ללא הכרטיס הזה. המנגנון שעומד מאחורי כרטיס האשראי הוא פשוט. אנו מבצעים את הרכישות באמצעות הכרטיס ביום יום וחשבון הבנק שלנו מחויב אחת לחודש בתאריך קבוע מראש בסך כל הרכישות שביצענו במהלך החודש.
בכל כרטיס אשראי מוגדרת מסגרת אשראי (סך הרכישות שניתן לבצע בעזרת הכרטיס במהלך החודש), ניצול המסגרת מתאפס בכל חודש לאחר חיוב החשבון. שימו לב, כאשר אתן מבצעות רכישה בתשלומים, כל סכום העסקה "תופס" נפח במסגרת האשראי ורק הסכום יורד מחודש לחודש עם חיוב התשלום החודשי. לכן בעת ביצוע עסקה בסכום גבוה יש לבדוק שלא תתפסו את כל המסגרת ויישאר לכן מקום לשימוש נוסף.
קיימת הפרדה בין כרטיסי אשראי מקומיים שניתן לשתמש בהם בישראל בלבד וכרטיסי אשראי בינלאומיים הניתנים לשימוש גם בחו"ל והזמנות מוצרים באינטרנט מחו"ל (אם השם שלך על גבי הרכטיס רשום באנגלית - הכרטיס הוא בינלאומי). הכרטיס יכול להיות בנקאי (כלומר מונפק על ידי הבנק שלכם) וחוץ בנקאיים כמו לייף סטייל, שופרסל וכד'.
כרטיסי דיירקט ודביט
כרטיסים אלה עובדים בשיטה אחרת, חיוב החשבון מתבצע בסמוך לביצוע העסקה ואין בהם אפשרות לבצע עסקאות בתשלומים.
הלוואות
סכומי כסף אשר בנק או כל גוף אחר נותן לנו ואנחנו מתחייבות להחזיר את הסכום בתשלומים או תשלום אחד בסוף התקופה בתוספת ריבית ו\או הצמדה.
ההלוואה הנפוצה ביותר היא הלוואה בתשלומים. הרוב המוחלט של הלוואות בתשלומים (וביניהן גם משכנתאות) מוחזר היום לפי לוח המכונה לוח שפיצר. ההחזר החודשי הינו קבוע, כאשר בתקופה הראשונה החלק העיקרי של ההחזר הוא תשלום ריבית ומעט קרן ובסוף התקופה המצב מתהפך. השיטה נוחה ללקוח כי גובה ההחזר החודשי ידוע מראש ונשאר קבוע אך החיסרון של השיטה שהקרן מוחזרת בקצב איטי.
שיטת החזר נוספת היא "קרן שווה", כלומר מרכיב הקרן בכל החזר חודשי הינו קבוע. במקרה זה התשלומים הראשונים גבוהים יותר אך עם ירידת יתרת הקרן יורד גם חלק הריבית וההחזר החודשי קטן.
סוג נוסף של הלוואה היא הלוואת בלון, כאשר כל ההלוואה מוחזרת בסוף התקופה בתשלום אחד (בד"כ הלוואות כאלה ניתנון ע"ח חיסכון\קרן\קופה כלשהם שעתידים להשתחרר בעתיד). ההלוואה יכולה להינתן בריבית קבועה צמודה או לא צמודה למדד המחירים לצרכן, היא יכולה להיות גם בריבית משתנה.
לרוב ההלאות היום ניתנון בריבית משתנה על בסיס פריים, ריבית הבנקים שמורכבת מריבית בנק ישראל + 1.5% עומדת על 1.75%.
בהתאם לסוג ההלוואה, מטרת ההלוואה, סוג הביטחונות והיכרות עם הלקוח הבנק (או לווה אחר) מגדיר את גובה הריבית. ככל שהלקוח "מסכן יותר" הריבית שחצטרך לשלם תהיה גבוהה יותר.
היום יש המון גופים שמציעים הלוואות - חברות כרטיסי אשראי, חברות מימון וגופים רבים נוספים. מנסיון כאשר נוצר צורך לקבל הלוואה כדאי קודם כל לפנות לבנק, ברוב המקרים הריבית שתוצע שם תהיה נמוכה יותר ובהרבה. יצאים מן הכלל הן חברות אשר מנהלות לכן את קרנות ההשתלמות, הרבה פעמים ניתן לקבל הלוואה בריבית מאוד אטרקטיבית על חשבון הקרן שלכן.
טיפ נוסף, קבלת הלוואה לצורך סגירת המינוס בחשבון היא לא הפתרון.
כאשר החשבון נמצא בחובה ההוצאות עולות על ההכנסות. לקיחת הלוואה אומנם תכסה זמנית את החובה אך תגדיל עוד יותר את ההוצאות וללא בחינה ושינוי בהוצאות והכנסות החשבון יחזור מהר מאוד שוב להיות בחובה.
הסוג האחרון ואולי המורכב ביותר הוא משכנתא.
זהו סוג של הלוואה לצורך רכישת מגורים כאשר הבנק ממשכן את נכס שאתם עומדים לרכוש.
כיום נדרש הון עצמי של 25% ערך הנכס לפחות לצורך קבלת משכנתא לדירה ראשונה ו-50% לדירה שניה וניתן לפרוס את המשכנתא לעד 30 שנה.
קיימים סוגים רבים של משכנתאות, ניתן לחלק אותה למספר מסלומים כאשר כל אחד מהם יהיה בריבית שונה ולתקופה שונה.
מה שחשוב זה לוודא שתוכלו לעמוד בהחזר החודש לאורך שנים ולא רק בטווח הקצר, להשוות את התנאים בין הבנקים ולהתמקח עליהם ולהבין את התחשיב של כל מסלול ומסלול (ניתן להיעזר בייעוץ).
היום ניתן למציא באינטרנט סימולטור לכל הלוואה או משכנתא, לדעת מה יהיה גובה ההחזר החודשי ומה סך הריבית שתצטרכו לשלם בסופו של דבר.
Comments