top of page
חיפוש

כללי אצבע להתנהלות פיננסית נבונה

עודכן: 9 בדצמ׳ 2021



התנהלות פיננסית נבונה היא דבר מאוד אישי והיא תלויה בצרכים ובמטרות של כל אחת מכן. ובכל זאת יש כמה כללי אצבע מקובלים, שעובדים נכון עבור מרבית האנשים. אנחנו התבססנו על רשימת כללים, שהכין הבלוג two cents.

בחרנו להביא שלושה כללי אצבע, שנראו לנו רלוונטיים והוספנו מסקנות ושאלות משלנו.

1. חישוב התקציב המשפחתי לפי כלל 50.20.30 : זהו כלל פיננסי וותיק המחלק את ההכנסה שלנו לשלושה פרמטרים: הוצאות שוטפות חיוניות, כמו מזון, תשלום שכירות, תשלומים לספקיות החשמל הגז וכיו"ב, שלטובתן נקצה 50% מההכנסה; הוצאות מפנקות כמו מסעדות, חופשות בחול וכיו"ב, להן נקצה 30% מההכנסה ו- 20% הנוספים מוקצים לחסכון השקעות פיננסיות קצרות וארוכות טווח.

לכלל ה- 50.30.20, יש אח קצת פחות קפדן כלל ה-80.20. כאן מוקצים 20% לטובת חסכון השקעות פיננסיות ואת יתרת הכסף נוציא לפי העדפותינו.

  • למה הכלל עובד? אם אין לנו מושג איך לתכנן את התקציב המשפחתי ואין לנו כסף או זמן ללכת ליועץ, הכלל עוזר לעשות סדר ראשוני ולהבחין בין הוצאות חיוניות לפינוקים וכסף להשקעה.

  • מתי הכלל לא עובד? הכלל יעבוד נכון אצל משפחה עם הכנסה ממוצעת ומעלה, שיש בה גורם מרכזי, שיכול לנתב את התנהלות התקציב. הוא פחות מתאים למשפחות עם הכנסה נמוכה, שנאבקת לגמור את החודש. זה לא אומר, שמשפחה כזו לא צריכה לתכנן את התקציב, ליהפך, אבל במקרה כזה מומלץ להתייעץ במומחית. ובכלל אם אתן מעוניינות בתקציב מותאם אישית, מומלץ לפנות ליועצת שתתכנן לכן תקציב בהתאם להכנסות ולצרכים שלכן.

2. חסכון מול השקעה: לפי כלל האצבע הזה, אנחנו צריכות שיהיה לנו תמיד סכום כסף נזיל לכל צרה מזדמנת. לא מדובר על אסונות, שאנחנו נוהגות לבטח, אלא על מקרי חירום קטנים יחסית. כמה כסף אנחנו צריכות, מה גודל הצרה שטפו טפו לא תנחת ראשנו? אין לנו מושג. ועל כן על פי הכלל יש לשים בצד כסף נזיל בשווי שישה חודשי חסכון. כך, שאם אתן חוסכות (על פי הסעיף הקודם) 2,000 שקל בחודש, תדאגו שיהיו לכן תמיד 12,00 שקלים נזילים ורק לאחר שחסכתן 12,000 שקלים, תתחילו להשקיע את יתרת הכסף.

ועוד נקודה - חשוב להגדיר מראש מה זה מקרה חירום. יש כאלה, שיכניסו "מכת מתנות חתונות" להגדרה, אחרות יכניסו רק אירועים, שממוקמים תחת הסעיף בריאות.

  • למה הכלל עובד? מסיבות מובנות, תמיד טוב שיש כסף נזיל בצד.

  • מתי הכלל לא עובד? במקרה זה עולים אותם טיעונים, שאנחנו מעלות כשאנחנו מתלבטות אם לבטח מוצרים שונים. למעשה מדובר בסוג ביטוח עצמי שאנחנו עושות, שהרי קטסטרופות לא קורות בשגרה. ובינתיים הכסף שאנחנו חוסכות יושב בצד לא משיא לנו רווחים, לא עובד עבורנו. המסקנה שלנו: הכלל לפיו יש להשאיר חלק מהכסף (שישה חודשי חסכון) במצב נזיל ל"אסונות קטנים", שאינם מבוטחים, נשמע הגיוני. אבל אנחנו צריכות לחשוב מה הסכום שאנחנו צריכות (אולי נסתפק בשלוש משכורות) ואיפה אנחנו שמות את הכסף. אפשר להפקיד סכום מסוים במכשירים פיננסיים נזילים כמו קרן השתלמות או פוליסה פיננסית. הסיכון הוא, שתזדקקו לכסף בתקופה בה הבורסות יהיו אדומות (בירידה) והכסף שלכן יהיה שווה פחות.

3. כלל גיוון ההשקעות בהתאם לגיל: אנחנו לא נכנסות לחישובים אקטואריים של קרנות הפנסיה. אנחנו מדברות על השקעות, שאנחנו מנהלות לבד או באמצעות יועצת השקעות. הרציונל מאחורי הכלל הזה הוא, שככל שאנחנו מתבגרות, ההשקעות שלנו צריכות להיות יותר סולידיות ויש לנו פחות מקום לתיקוני שוק.

  • איך זה עובד? אנחנו מחלקות את הגיל שלנו במאה ועשרים. יש, שנוהגים לחלק במאה, אבל המקור עליו אנחנו מסתמכות מציע לחלק במאה ועשרים בשל העלייה באורך החיים. המספר, שיוצא הוא האחוז אותו אנחנו אמורות להשקיע במכשירים פיננסיים יותר "מסוכנים", כמו מניות לדוגמה. אז אם בת 30, 40% מהתיק יכול להיות מורכב ממכשירים עם סיכון (וסיכוי) גבוה אם את בת 60 רק 20% מהתיק יהיה בסיכון גבוה.

  • למה הכלל עובד? כי הוא מאפשר לנו להחליט מה רמת הסיכון וטווח ההשקעה, שנכון לנו לקחת.

למה הכלל לא עובד? כי כמו כל כלל אצבע הוא כללי ולא לוקח בחשבון צרכים ונסיבות פרטיות. מה אם את רוצה לפרוש מוקדם יותר לדוגמה?

ולסיום, עוד נקודה לטובת כללי האצבע. סביר להניח, שלא נאמץ אותם במלואם. הם מעוררים מחשבה ותורמים לסך השיקולים, שאנחנו עושות.

האמור בפוסט זה אינו מהווה המלצה לרכישת ניירות ערך

האמור בפוסט זה אינו הווה המלצה לרכישת ניירות ערך עושות החלטות פיננסיות.


171 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page