להיכנס להריון זו זכות שמביאה עוד זכויות

כתבה: טניה קנלר

הריון הוא תקופה מאתגרת ביחסי עובדות ומעסיקים. גם היום בעידן הפוליטיקלי קורקט והחקיקה שמסדירה זכויות נשים, נדיר למצוא מעסיקים שקופצים משמחה, כשעובדת מודיעה שהיא בהריון. פעמים לא מעטות לצד המזל טוב המתבקש, עולות הערות או שאלות שנוגעות לאופן התפקוד בתקופת ההיריון ואחרי הלידה. לפעמים השאלות הללו נשאלות בחיוך מתנצל ולפעמים ברצינות מלאה.

זאת ועוד בגלל החשש המוקדם מהתגובה הצפויה, חלקנו נוטות לספר על ההיריון או על הצורך שלנו במנוחה בהתנצלות, כאילו זו אשמתנו, כאילו עשינו טעות או התרשלנו בעבודה.

אבל זה לא המצב הריון הוא, כידוע, מצב טבעי שנחוץ להמשך קיומו של המין האנושי (: וקיימים שורה של חוקי עבודה שמסדירים את הזכויות שמגיעות לנשים בתקופת ההיריון. החוקים הללו מגנים, לכאורה, ממצב של פיטורים במקרים של: הריון, טיפולי פוריות ושמירת הריון. אבל בחוק יש גם פרצה או חבל הצלה (תלוי מאיזה צד של תלוש השכר מסתכלים על הסוגיה) - המעסיק יכול לפנות לממונה על העסקת נשים במשרד העבודה והרווחה ולקבל אישור מיוחד לפיטורי עובדת שנמצאת בהריון או עוברת טיפולי פוריות.

והמעסיקים לא מהססים לנצל את הפרצה הזו - על פי נתוני משרד העבודה והרווחה כפי שפורסמו ב-Ynet ההיתרים ניתנים בקלות יחסית, כך לדוגמה, בשנת 2017 התקבלו 1,083 החלטות בבקשות מעסיקים, מתוכן רק ב-113 החלטות (10%) סורבה בקשת המעסיק לפטר את העובדת. על פי הכתבה מספר ההיתרים הגבוה ביותר ניתן בשירות לקוחות ואדמיניסטרציה – 264 היתרים. ב-109 מקרים מדובר במנהלות, ב-84 מקרים בעובדי הוראה וב-80 מקרים במקצועות הנדסה. הוותק של העובדות שההיתרים ניתנו לגביהן עמד במרבית המקרים על בין 2-5 שנים.

נתון מפתיע היה מיעוט הנשים, שפנו לממונה במטרה למנוע פיטורים. רק 70 פניות התקבלו ב-2017, חלקן עדיין נמצאו בטיפול בזמן פרסום הכתבה. בתלונות שכבר נבדקו הוטלו על המעסיקים קנסות כספיים די מגוחכים - 653,600 שקל בגין 19 הפרות.

המסקנה ברורה - אנחנו חייבות לעמוד יותר על הזכויות שלנו וכדי שנוכל לעשות את זה אנחנו צריכות להכיר אותן. בפוסט זה נתייחס לשלושה מצבים: טיפולי פוריות, עבודה בתקופת ההריון ושמירת הריון.

1. טיפולי פוריות:

טיפולי פוריות הם תהליך ארוך ופעמים רבות מתיש הכרוך בבדיקות והזרקות, שמחייבות לעתים היעדרות מהעבודה, שעלולה ליצור מתחים ואי נעימות מול המעבידים. לכן חשוב לדעת שהחוק קובע שהיעדרויות לצורך טיפולי פוריות לא יחשבו כעילה לפיטורים. ההגנה מפני פיטורים חלה עד 150 יום לאחר תום הטיפולים.

כדי שההגנה בחוק תקוים צריך להודיע למעביד מראש על מועד הטיפול ולהביא אישור רפואי שתומך בבקשה. מי שתיעדר ללא הודעה מראש וללא אישור רפואי עלולה להיות חשופה לפיטורים. ההגנה לא מלאה לגמרי, החוק משאיר למעביד דרך לפטר עובדת בתקופה זו באמצעות פניה לקבלת היתר מהממונה לעבודת נשים במשרד העבודה והרווחה.

החוק חל על טיפולים הקשורים ללידת הילד הראשון והשני. החלפתן בן זוג ? אתן זכאיות להגנה על טיפולים עד ללידת שני ילדים עם בן הזוג השני.

ימי הטיפולים נחשבים כימי מחלה והשכר על אותם ימים ישולם על חשבון ימי מחלה צבורים. בכל חודש אנחנו צוברות 1.5 ימי מחלה (18 ימים בשנה), שניתן לנצל להיעדרות מהעבודה בשל מחלה.

המספר המקסימלי של ימי ההיעדרות בגין טיפולים אלה והזכאות לתשלום על היעדרות מעבר לחופשה הצבורה מפורטים באתר כל זכות

1. עבודה בהריון

על פי החוק אסור לפטר עובדת בהריון, שעובדת לפחות 6 חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ללא היתר של הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה.

בנוסף לאיסור על פיטורים, החוק מקנה לעובדת זכויות נוספות:

• היא רשאית להעדר על חשבון המעסיק (לא על חשבון ימי מחלה) 40 שעות במהלך תקופת ההריון (20 שעות למי שעובדת פחות מ-4 שעות ביום) בשל בדיקות רפואיות הקשורות בהריון, כמו: צילומי , בדיקות דם, בדיקת מי שפיר אולטרסאונד וכדומה.

• אסור להעסיק נשים בהריון מהחודש החמישי ואילך מעבר לשעות העבודה הרגילות (שעות נוספות) או בשבתות. נשים שמעוניינות להמשיך לעבוד שעות נוספות או שבתות צריכות להביא אישור רופא, שהעבודה המאומצת אינה פוגעת בבריאותן.

• נשים שעובדות בעבודת לילה יכולות להודיע למעסיק (בכתב) החל מהחודש החמישי כי הן מבקשות להפסיק לעבוד בלילה.

3. שמירת הריון

על פי הביטוח הלאומי גמלת שמירת הריון משולמת לאישה עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב הסיבות הבאות:

• סיכון רפואי לה או לעובר, הנובע מן ההיריון

• סיכון לעובר עקב סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה

בתקופת שמירת ההיריון האשה מקבלת גמלה מהביטוח הלאומי.

תנאים לקבלת גמלה לשמירת הריון:

• תקופת ההיעדרות מהעבודה היא 30 יום רצופים לפחות. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון, כל תקופה נוספת של שמירת היריון צריכה להיות 14 יום לפחות

• האישה שילמה דמי ביטוח לאומי ב-6 חודשים מתוך ה-14 החודשים שקדמו ליום הפסקת עבודה (באתר הביטוח הלאומי מפורטים מקרים נוספים בהם אפשר לקבל גמלה)

• לא משולם לעובדת תשלום עבור תקופה זו מגוף אחר

• העובדת היא תושבת ישראל ומתגוררת בזמן השמירה בישראל.

• קבלת אישור רופא מומחה ובמקרים מסוימים אישור רופא תעסוקתי

• אם סיבת ההמלצה לשמירת הריון היא לא מצב בריאותי מיידי של האם או העובר, אלא תנאי עבודה של העובדת שעלולים לסכן את ההיריון, ניתן יהיה להגיש בקשה לגמלה רק אם המעסיק לא מצא לעובדת עבודה חלופית למי מגישים את התביעה ואילו מסמכים יש לצרף?

• באתר המוסד לביטוח לאומי, אפשר למצוא טופס בקשה לקבלת הגמלה. את הטופס אפשר להגיש באתר או באחד מסניפי הדואר ויש לצרף אליו אישור רופא ואישור מעסיק

• אפשר להיעזר בארגוני נשים וארגוני עובדים בקבלת ייעוץ וסיוע בהגשת התביעה

אופן חישוב הגמלה:

הגמלה תחושב על פי הנמוך שבין שתי האפשרויות:

א. 292.77 (נכון לשנת 2018) ליום עבודה

ב. תעריף יום עבודה בחישוב של משכורת ממוצעת של 3 חודשים אחרונים או 6 חודשים אחרונים

הסכום היומי יוכפל במספר ימי שמירה (כאמור חייב להיות לפחות 30 יום)

כלומר התשלום המקסימלי בעבור 30 יום הוא 8783 שקל.

לבעלות שכר גבוה יותר ויתרת ימי מחלה מומלץ קודם לנצל את ימי המחלה הצבורים ולאחר מכן במידת הצורך להגיש בקשה לשמירה.