פרק ראשון:
להשוות, להתמקח ולהשיג את הריבית הנמוכה ביותר...
לקיחת הלוואה זאת פעולה, שהיינו מעדיפות שלא לעשות. הרבה יותר נחמד שיש מספיק כסף בבנק ועוד קצת. בעיקר, כשמדובר בהליך הכרוך בלא מעט ביורוקרטיות ועלויות. אבל לפעמים לקיחת הלוואה היא הדבר הנכון עבורנו ואם צריך אז צריך...
בסדרת פוסטים, שנביא כאן בשבועות הקרובים נבחן את כל ההיבטים הכרוכים בלקיחת הלוואות ונשתדל להציג בפניכן את כל המידע הרלוונטי.
ונפתח במרכיב המרכזי בכל סוגי ההלוואות – הריבית*
גובה הריבית במשק נקבע על ידי בנק ישראל והוא נקוב באחוזים. מידי חודש בתאריך קבוע (יום שני האחרון בכל חודש) מכריזה נגידת הבנק, קרנית פלוג, על גובה הריבית לאותו חודש. אבל למרות ההכנות והציפייה - כבר שנים ארוכות לא מדובר באירוע דרמטי, כי הריבית בישראל ובעולם נמוכה מאוד.
הריבית הנמוכה (0.1%) משפיעה על התנהלות המשק. בין השאר, היא אחראית לכך שהכסף ששוכב בעובר ושב או מושקע במק"מ (מלווה קצר מועד) ובפיקדונות סולידיים אחרים - לא עובד בשבילנו. המצב הזה מביא את המשקיעים לחפש אפיקי השקעה אחרים כמו שוק ההון או שוק הנדל"ן. (על כך נרחיב, כשנעסוק בהשקעות).
שחקנית מרכזית נוספת, שיש להכיר היא ריבית הפריים, שהיא למעשה ריבית בנק ישראל (0.1) +.1.5%. למה משמשת ריבית הפריים? בפועל היא כלי, שמשרת את המערכת הבנקאית ומאפשר לה לתמרן ולשחק עם הריבית. מי מאתנו לא שמעה משפטים כמו: "הריבית על הפיקדון היא פריים מינוס 1.4", והנהנה בראשה כאילו הבינה, אבל בעצם רצתה לצעוק: Say what ? ואנחנו צודקות כמובן, כי אפשר לומר את המשפט הזה גם בעברית פשוטה: הריבית על הפיקדון היא 0.2%.
מי מאתנו לא שמעה משפטים כמו: "הריבית על הפיקדון היא פריים פחות 1.4", והנהנה בראשה כאילו הבינה, אבל בעצם רצתה לצעוק: Say what?
הריבית להלוואות בבנקים היא נמוכה יחסית למקורות הלוואה אחרים במשק ועל כן נתמקד בפוסט זה בעיקר בהלוואות בנקאיות. אבל על אף שהריביות בבנקים נמוכות יחסית הן עדיין גבוהות יותר מהריבית, שהבנק משלם לנו על הפיקדונות. הריבית על הלוואות בנקאיות נעה בין 3 ל-10% בהתאם למידת הביטחון של הבנק ביכולת שלנו להחזיר את ההלוואה.
אם תבקשו הסבר מהבנקים לפערים בין הריבית על הפיקדונות לריבית על ההלוואות הם ימנו שתי סיבות עיקריות:
1. רווח: מרבים לדבר על עמלות הבנקים, אבל את הרווח הגדול הבנקים עושים מהמרווח שבין הריבית שהם משלמים על הפיקדונות לריבית שהם גובים על הלוואות. הבנק משמש כמתווך, שגובה דמי תיווך בעסקה בין המלווים, שהם למעשה הציבור שמפקיד כסף בבנק, ללווים, שגם הם בעלי חשבון בבנק.
2. סיכון: התיווך של הבנק, הוא לא נטול סיכון. תמיד קיים סיכוי שהלווה לא יחזיר את ההלוואה. וזאת הסיבה, שהבנק בודק ומדרג את יכולת ההחזר שלנו ובהתאמה קובע את גובה הריבית או במקרים מסוימים מסרב להעניק לנו הלוואה. במקרה כזה נאלץ לחפש גורם אחר שילווה לנו את הכסף.
מכפלת סכום הקרן, גובה הריבית ומשך תקופת הלוואה הם הגורמים המשפיעים על גובה החזר ההלוואה (הסכום שנשלם למלווה בתום תקופת ההלוואה).
כך לדוגמה, אם לקחנו הלוואה של 1,000 שקל בריבית של 5% לתקופה של שנה בתום השנה נחזיר למלווה סכום של 1,050 שקל. ההסבר הזה הוא מעט פשטני ויש עוד מספר דרכים לחשב ריבית (כמו ריבית דה ריבית, לדוגמה) ועל כך נרחיב בפוסט אחר.
אבל הכוח לא נמצא רק אצל הגוף המלווה, גם לנו כצרכניות יש מה לעשות ואפשר וצריך להשיג את התנאים הטובים ביותר:
1. לערוך סקר בין גופים המעניקים הלוואות. בפוסט הזה עסקנו בעיקר בבנקים, שמעניקים ריביות נמוכות יחסית. בפוסט הבא נעסוק בסוגי הגופים המלווים. על רגל אחת נאמר כאן, שאם יש לכן קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות או קופות גמל תוכלו לקבל גם מגופים אלה הלוואה בריבית נמוכה יחסית. ישנן גם הלוואות חברתיות, שגובות ריביות סבירות וגופים מלווים נוספים, כמו חברות האשראי וחברות הביטוח, שהריביות שהם גובים גבוהות מאלה של הבנקים.
2. להתמקח: אתן הלקוח... אם הבנק שלכן מסרב לתת לכן הלוואה או מציע לכן הלוואה בריבית גבוהה, תשקלו, בין השאר, לעבור בנק.
3. לחזק את מעמדכן בבנק: זה אולי עצוב, אבל זאת המציאות - העשירים משלמים פחות. מי שיש לו פיקדונות בבנק יחשב כבעל סיכוי טוב להחזיר את החוב והוא יקבל ריבית יותר נמוכה. כך שאם יש לכן פיקדונות בבנק אחר מזה בו מתנהל חשבון העובר ושב, כדאי לשקול להעביר אותם לבנק בו אתן מבקשות את ההלוואה.
חשוב להדגיש, שריבית היא לא המרכיב היחיד שצריך לבדוק לפני שלוקחים הלוואה, אפשר למצוא רשימה מפורטת של השאלות שצריך לשאול לפני שלוקחים הלוואה באתר משרד האוצר
*האמור בפוסט זה אינו ייעוץ ו/או עידוד ללקיחת הלוואה בבנק או בכל גוף אחר. בנוסף בפוסט זה התמקדנו בריבית על הלוואות לשימוש פרטי (על ריבית למשכנתאות והלוואות לעסקים נרחיב בפוסטים שיעסקו בנושאים אלה)
Comentários