השקעה בשוק ההון היא פעילות שלא מתאימה לכל אחד או אחת. בפוסט קודם עסקנו בהשקעות סולידיות ללא סיכון. הפעם אנחנו בודקות את המים העמוקים. אבל לפני שאנחנו קופצות ראש אנחנו צריכות לוודא, שיש מים בבריכה, שאנחנו יודעות לשחות ושאר מטפורות רטובות. אז אספנו מספר שאלות למשקיעה המתחילה:
גם להפסיד את הכסף זו אפשרות: ואני מחדדת – לצד הסיכוי בשוק ההון קיים גם סיכון שנפסיד ואנחנו צריכות להיות ערות ומוכנות לאפשרות הזאת. אז נכון, המומחים מציגים גרפים המוכיחים, שלטווח ארוך שוק ההון מוכיח את עצמו כהשקעה הטובה ביותר והם גם אומרים לנו לא להתרגש ולא למשוך כספים בתקופות של ירידות כי השוק תמיד מתקן את עצמו בסוף ועוד קצת...אבל מה קורה אם השוק יורד בדיוק, כשאנחנו צריכות את הכסף לקנות דירה, להתחתן וכיו"ב?
הכול לא כלום או משהו באמצע: החלטנו שאנחנו בעניין, כי נמאס לנו שהכסף שוכב כמו גווייה בעו"ש. אבל אנחנו לא בטוחות כמה כסף אנחנו רוצות להשקיע בשוק ההון, האם נשקיע את כל הכסף, רק חלק ממנו ואיזה חלק? אנחנו מכירות את כלל האצבע הקובע, שצריך לפזר את ההשקעות, אבל איך עושים את זה נכון? ובכן כבר אם הגענו לשלב בו אנחנו מתלבטות באשר להרכב ההשקעות שלנו זה סימן שאת המשוכה הראשונה (האם להשקיע בשוק ההון) כבר עברנו והגיע הזמן להחליט באיזה פורמט ובאיזה מסלול אנחנו רוצות להשקיע.
לבד, יועץ השקעות, תיק מנוהל: קיימות שלוש אפשרויות להתנהל בשוק ההון:
לבד: כאן יש שתי אפשרויות: רכישת מוצרים מנוהלים כמו קרנות נאמנות*,שאינם מחייבים טיפול ומעקב שוטף. האפשרות השנייה והלא מומלצת, בעיקר אם אתן בתחילת דרככן בשוק ההון, היא מסחר עצמי בניירות ערך. למה לא מומלץ? כי זה עסק מורכב, שמחייב מומחיות ומקצועיות גבוהה והסיכוי של כל אחד ואחת להפוך לסוחר כריש רק על סמך טיפים או תחושת בטן הוא אפסי.
באמצעות יועץ ההשקעות בבנק: היועץ מפנה את תשומת לבכן לתנודות בשוק, אבל הוא לא רוכש או מוכר ניירות ערך* בלי לקבל את אישורכן. כך שזה מחייב אתכן למעורבות, ידע ומעקב שוטף אחר המתרחש בבורסות השונות.
באמצעות בית השקעות: אתן תבחרו יחד עם היועץ מטעם בית ההשקעות את מסלול ופורמט ההשקעה בהתאם למספר פרמטרים: רמת ההכנסה וההון הראשוני אתו אתן מגיעות, צרכים, אופי (מידת הנכונות לקחת סיכון) תקופת ההשקעה והייעוד שלה. אחרי בחירת המסלול הכסף ינוהל באופן מלא על ידי בית ההשקעות.
אם החלטתן, שאתן רוצות להשקיע באמצעות בית השקעות, אתן צריכות לוודא, שבחרתן בבית המתאים עבורכן. איך עושים את זה? ובכן, כמו בכל פעולה צרכנית גם כאן לא תמלטו מסקר שוק:
לשאול חברים וחברות: תבררו את גובה התשואה בתיקים שהם מנהלים, את גובה דמי הניהול והעלויות, איך היחס ללקוח (קטן או גדול בהתאם לסכומים שאתן מבקשות לנהל), ומה הזמינות והדיווחים השוטפים.
לברר איפה הכסף: בדקו האם הכסף מנוהל בחשבון שלכן (שאתן נותנות לבית ההשקעות הרשאה לטפל בו) או אצל בית ההשקעות. בתי השקעות גדולים, שהם חברי בורסה מנהלים את הכסף אצלם. יש לזה יתרון (פחות עמלות) ויש לזה חסרון (משיכת הכסף מעט יותר מסורבלת והתחושה הבסיסית, שהכסף לא אצלנו בחשבון).
אמצעי מידע גלויים: הכתבות והטבלאות המתפרסמות בעיתונות הכלכלית, מספקות נתונים כלליים על דרוג בית ההשקעות וביצועיו. עוד דרך לקבל מושג על ניהול הכסף בבית ההשקעות - אתן יכולות לדגום באופן שרירותי מוצרים פיננסיים של מספר בתי השקעות ולהשוות ביניהם. הקפידו שהשוואה תהיה בין מוצרים דומים: קרנות נאמנות מאותו סוג כמו לדוגמה קרנות שקליות המשקיעות רק בנכסים ובכסף ישראלי. בתום הבדיקה תתמקדו בשלושה בתי השקעות, שעשו עליכן את הרושם הטוב ביותר וקבעו פגישה עם יועצים מטעמם. איך תבחנו ותדעו אם היועץ שלפניכן דואג לאינטרסים שלכן? יועץ טוב אמור לשאול את השאלות הבאות:
כמה כסף מיועד להשקעה? מרבית בתי ההשקעות לא מנהלים תיקים מתחת לסכום של 300 אלף שקל. אם יש לכן סכום נמוך יותר, יהיו בתי השקעות שיפתחו בפניכן את הדלת אבל במקרה כזה סביר להניח שהכסף יושקע בתיקי נאמנות ואז עולה השאלה למה שלא תרכשו קרן נאמנות באופן עצמאי ותחסכו דמי ניהול?
מהו טווח ההשקעה? כמה שנים אתן רוצות/יכולות להשקיע את הכסף.
מה הצרכים שלכן ? למה מיועד הכסף האם אתן צריכות את הכסף נזיל ואם כן איזה חלק מהכסף ולאיזה מטרות.
עד כמה אתן מוכנות לקחת סיכון על הכסף? האם אתן משקיעות סולידיות או חובבות סיכון.
עד כמה אתן רוצות להיות מעורבות בניהול הכסף? אחרי שתתרשמו מההצעות שיפרסו בפניכן, בדקו והשוו את דמי ניהול תיק ההשקעות, קחו רגע להתרשם מהיועץ/ת – כמו בכל מצב בחיים כימיה היא מרכיב בשיקול ובבחירה. האם נוח לכן לשאול אותה שאלות, לבקש ממנה לחוזר על הסבר, האם הוא מקשיב או אולי הוא חסר סבלנות? אז עכשיו, אחרי שמיפינו את השטח, מה אנחנו עושות ואיך אנחנו לוקחות את הצעד הראשון (קופצות לבריכה וכל זה)? אפשר להתחיל בקביעת פגישה עם יועצת ההשקעות בבנק. הפגישה בבנק היא ללא עלות והייעוץ אובייקטיבי ואינו קשור לאף גוף השקעות.
מושגים*
#נייר ערך – נייר בעל ערך כספי המונפק על ידי חברה מסחרית או גוף ציבורי ונסחר בבורסה ולעתים מחוץ לבורסה. דוגמה לניירות ערך:
#מניה: נייר ערך שמונפק על ידי חברה וקבועים בו הזכויות והחובות של כל אחד מהמחזיקים בנייר הערך המאפשרים להם להצביע באספות החברה ולקבל אחוזים מהרווחים (דיבידנדים) וזכויות בעת פירוק החברה. חברה המבקשת לגייס הון מהציבור מנפיקה בבורסה מניות לציבור תמורת כסף. הציבור הופך לשותף בחברה (על פי כמות המניות שבידיו) ערך המניה נקבע במסחר השוטף בבורסה על פי כללי היצע וביקוש. (בהתבסס על ההגדרה באתר הבורסה. להרחבה)
#אג"ח: אגרת חוב, נייר ערך המהווה התחייבות לתשלום חוב באמצעותו ממשלה או גוף ציבורי לווה כסף מהציבור הן במישרין והן באמצעות קרן נאמנות או קופת גמל. רכישת האג"ח היא למעשה הסכם הלוואה בין המלווה (הציבור) ללווה (חברה או גוף ציבורי/ממשלתי). בהסכם הזה קבוע סכום ההלוואה, מועד וסכום ההחזרה. ההלוואה ניתנת על פי תשקיף לתקופה קבועה מראש, בדרך כלל לתקופה של מעל שלוש שנים, בהתחייבות לריבית ולעתים גם הצמדה הקבועים מראש. האג"ח הוא סחיר ואפשר למכור אותו בכל עת. הסחירות לא פוגעת בשווי הפדיון המובטח. המסחר משקף את שווי האג"ח היצע וביקוש, את תנאי השוק ואם מדובר בחברה גם את שווי החברה. כאשר האג"ח נסחר גבוה בשווי יותר מהשווי התאורטי שלו כדאי אולי למכור אותו לפני תום המועד (ראו גם אתר הבורסה. להרחבה).
#קרן נאמנות – מכשיר פיננסי המאגד בתוכו מספר ניירות ערך ומדדים (לדוגמה מניות, אג"ח) המנוהל על ידי בית השקעות. הקרן נסחרת בבורסה ואפשר לרכוש חלקים ממנה. יש מגוון קרנות נאמנות ברמות סיכון שונות. ההשקעה של הקרן בניירות הערך מתבצעת על פי תשקיף והסכם נאמנות של הקרן. תיק ההשקעות של הקרן מנוהל ע"י מנהלים מקצועיים, הגובים שכר ניהול ונאמנות, המקטינים את התשואה על ההשקעה. (ראו גם אתר הבורסה. להרחבה). *סייעה בהגדרת המושגים ריקי גרנות