כתבה: יעל וינר
לכולנו תהיה הכנסה פחות טובה בפנסיה וחלקנו, גם מי שעבדו במשרה מלאה שנים ארוכות, בקושי ירימו את הראש מעל קו העוני. זה לא חדש לנו, אבל זה הנושא שאנחנו הכי מטיבות להדחיק - הזקנה, הגיל השלישי או איך שתבחרו לקרוא לזה… אנחנו גם יודעות, שמרבית הנשים מגיעות פחות מוכנות לפנסיה מהגברים או במילים פחות מכובסות - נשים עניות יותר בפנסיה. וכן השורש ע.נ.י הופיע פעמיים בפסקה אחת ולא במקרה - אנחנו רוצות להעיר את הדובים או הדובות מרבצן, כי על פי מאמר של Diane Garnic, חוקרת פנסיה אמריקאית המצוטט בכתבה, שפורסמה ב- Quartz יש מה לעשות בעניין הזה.
הפתרון, שגרניק מציעה מותאם לארה"ב ולשיטה הנהוגה שם, אבל העיקרון שלו נכון גם כאן. היא ממליצה לכולם - נשים וגברים - לחסוך, לשים כסף בצד מעבר לסכום, שהם מפרישים דרך קופות הגמל או ביטוחי המנהלים. ונשים, היא מסבירה, צריכות באופן יחסי לחסוך יותר כסף.
לדבריה, בעוד גברים צריכים לחסוך/להפריש 10% מהמשכורת שלהם לטובת הפרישה, נשים צריכות לחסוך/להפריש 18%. שימו לב שמדובר באחוזים מהמשכורת - היות והמשכורת הממוצעת של נשים יותר נמוכה ואנחנו מקבלות שכר תקופה יותר קצרה - אנחנו צריכות על כל שנת עבודה להפריש/לחסוך יותר כסף.
נשים חיות יותר
ומוציאות יותר כסף בפנסיה
האם זה ראלי, האם אנחנו יכולות בכלל לחסוך, האם זה נכון לפגוע באיכות החיים היום לטובת העתיד?
נשמח לשמוע את דעתכן, אבל עוד לפני שנתחיל לחשוב על פתרונות נבין איך זה קורה.
נשים עובדות פחות שנים מגברים: לא מצאנו נתונים עדכניים על כמות השנים שנשים וגברים עובדים בפועל בישראל. על פי המחקר של גרניק גברים עובדים בממוצע 38 שנים ונשים עובדות 28 שנים בלבד. לא מדובר בנתונים מפתיעים. כל אחת מאיתנו מכירה היטב את הסיפור שמסתתר מאחורי העבודות היבשות והמספרים. ויש בו: חופשות לידה, פרישה ממעגל העבודה לטובת טיפול בילדים, ( אני לדוגמה יצאתי לשלוש חופשות לידה, שתיים מהן הארכתי לתקופה של חצי שנה), יציאה מוקדמת (על פי חוק) לפנסיה או עזיבת מקום העבודה ובעקבותיה חוסר הצלחה להשתלב חזרה בשוק, שנובע בין השאר מכך שנשים, שרוצות לעשות שינוי קריירה בגיל מאוחר משתייכות פעמים רבות לשתי קבוצות חלשות: נשים ומבוגרים מעל גיל ארבעים.
ועוד עובדה, בישראל נשים יוצאות לפנסיה בגיל 62 וגברים בגיל 67. גיל היציאה לפנסיה הוא נושא שנוי במחלוקת. בפברואר 2018 אמור להתחיל הליך בו יצומצם הפער וגיל הפרישה לנשים יעלה ל- 64, אבל בישראל כמו בישראל עד שזה לא יקרה נמשיך להתווכח. דרך אגב, נשים שמתנגדות להעלאת גיל הפרישה לא עושות זאת בגלל שהן עצלניות. הן פשוט מכירות את שוק העבודה, ויודעות שמרביתן נפלטות ממנו, בדרך כלל שלא מרצונן הרבה קודם ולא רוצות לחכות כל כך הרבה שנים לקצבה מהמדינה.
נשים מרוויחות פחות מגברים
על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2014 ההכנסה הממוצעת של שכירה בישראל עומדת על 7,439 שקלים לעומת משכורת ממוצעת של שכיר, שמרוויח 11,114 שקלים. מדובר בפער של כמעט שלושים אחוז. נתונים שפרסם מרכז אדווה בשנת 2015 מצביעים על מספרים דומים ולפיהם, השכר החודשי הממוצע של אשה בישראל עומד על 68% משכרו של הגבר. מהנתונים של מרכז אדווה עולה עובדה מעניינת נוספת - פערי השכר לשעה קטנים יותר והם עומדים על 16% בלבד (אם כי הם לא הצטמצמו כלל בעשור האחרון). הפער בין הפער בשכר החודשי לפער בשכר השעתי בכך שנשים עובדות פחות שעות מגברים, זאת אומרת שיום העבודה שלהן יותר קצר, פעמים רבות כי הן אלה, שיוצאות מוקדם בשביל להביא את הילד מהגן. על פי מדד המגדר שכר ממוצע ברוטו של גבר בישראל עמד בשנת 2014 על 58.3 שקל לשעה לעומת 48.8 לנשים. ושוב לא נכנסנו כאן לדקויות - נשים אקדמיות/בכירות/יהודיות ולא יהודיות. אנחנו מדברות בגדול על המגמה.
נשים הן משקיעות יותר סולידיים מגברים
במאמר של גרניק מתייחס להבדלים בדפוסי ההשקעה בין נשים לגברים. זה נושא מורכב, שנעסוק בו לעומק בפוסטים הבאים, אבל השורה התחתונה מובהקת - נשים פחות פעילות פיננסית מגברים. וכשהן פעילות, הן מעדיפות לשים את הכסף שלהן בהשקעות יותר סולידיות, בוחרות באפיקי השקעה עם רמת סיכון נמוכה ובאופן טבעי מקטינות את הסיכוי שלהן לתשואות גדולות - לעשות מהכסף שלהן עוד כסף. גרניק מסבירה עובדה זו, בין השאר, בכך שנשים פחות חשופות לשוק ההון ופחות מכירות את הזירה והשפה הפיננסית.
נשים מוציאות יותר כסף בפנסיה
את הסיבה האחרונה גרניק השאירה לסוף ולא במקרה - במרבית המשפחות הנשים הן אלה שנשארות עד הסוף, אלו שמכבות את האור… על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2014 הגיל הממוצע של אישה בישראל הוא 84.5 בעוד הגיל הממוצע של גבר הוא 81.1. כך שנשים חיות יותר זמן ולכן הן צורכות וצריכות יותר כסף. זה לא פשע דרך אגב, אנחנו בעד ליהנות ולנצל כל רגע מגיל הפרישה, ולכן חשוב שנגיע לשם מוכנות.