top of page

#רגע_לפני_פריצה - עדן אליעד, היא אקדמאית בת 32, שוכרת דירה לבדה, באזור המרכז. מנסה לנהל את התזרים שלה בין ההוצאות הרבות לצד ההכנסה הבודדה, ויחד עם זאת להשאיר את הראש מעל המים. הצטרפה לפרויקט כי היא אוהבת לעבור תהליכים שיביאו אותה לצמיחה והצלחה. באמת מאמינה בתהליך הזה ויודעת שהוא יביא דברים טובים בהמשך הדרך.

עדן בלוגרית.JPG

חודש יוני

זהירות פוסט אובר חשוף לפניכן...
 

טוב אז עבר לו עוד חודש ולצערי עדיין מרגישה די אבודה. ומחילה מכולכן על ההתחלה הכבדה, אבל מי שקראה את הפוסט הקודם שלי אולי זוכרת שאני אוהבת לסיים דברים באופן חיובי אז אל תברחו עדיין תישארו איתי עוד קצת ;)
 

במהלך השבועות שחלפו מאז שכתבתי על זה בפעם הקודמת הוצפתי בזיכרונות ילדות שסבבו, איך לא סביב כסף, באופן ישיר או עקיף- כסף תמיד היה ביג דיל, לכן הראש שלי מוצף במחשבות על הוצאות, הכנסות, דרכי חיסכון ופנטזיות על השקעות במניות או אג"חים. 
 

במהלך השנים שאני מפרנסת את עצמי, הבנתי שפיתחתי חרדה כלכלית. אולי זה בגלל שמשפחה שלי התפרקה ואמא שלי נלחמה יותר מאתנה (אלת המלחמה מהמיתולוגיה היוונית) רק כדי לא להיות תלויה באף אחד ואף גורם כזה או אחר.
 

זה היה אך טבעי שהמטרה הזו תוטבע היטב בדמי - אני לא רוצה להיות תלויה באף אחד, ולא להזדקק לאף אחד. אני רוצה להאמין בעצמי, שאם הקרקע תישמט מתחת רגליי ואמצא עצמי באמצע החיים מפרנסת משפחה לבד, אוכל לעשות זאת בעשר אצבעותיי ובביטחון מלא. בלי לפחד יותר מידי ובעיקר להרגיש ולדעת שאני יכולה להאמין שאני מחזיקה את חיי בידיים טובות. ולכן אני עובדת קשה ומשלמת הרבה כדי לרכוש לי רישיון למקצוע מבוקש כדי שלא אזדקק לאף אחד כי אם אין אני לי מי לי. 
 

ואמא שלי תמיד אמרה (ועדיין אומרת) שלי היא לא דואגת. כי אני מחושבת, וכי אני מתוכננת (לפעמים אפילו יותר מידי) כי אני יכולה לדחות סיפוקים ויכולה להסתדר יפה עם מה שיש לי ולעבוד קשה כדי להשיג את מה שאין לי.
 

אמא שלי גם לימדה אותי, בלי כוונה, שזה לא בושה להצטמצם ולהוציא מעט, כי מה שחשוב זה ערכים, אושר (בא' ולא בע'), עוצמה פנימית, בריאות ומשפחה מאוחדת.
 

מגיל צעיר אמא הציגה לנו את המציאות כמו שהיא: אין לנו מספיק כסף כרגע, אבל אמא עושה כל מה שהיא יכולה כדי שלא נרגיש שחסר לנו יותר מידי, ואנחנו צריכות להבין ולקבל את זה שזה המצב כרגע. אמא תמיד רצתה לתת לנו יותר, אבל אין מה לעשות לפעמים צריך לוותר ולחיות עם מה שיש, כי העשיר האמיתי הוא זה שתמיד שמח בחלקו.
 

כשהייתי בבית הספר לא היו לנו בבית כבלים, לא אינטרנט, לא היינו הולכות כמעט למסעדות או מזמינות אוכל הביתה, קנינו בגדים רק בסופי עונה, אם בכלל כי לרוב "ירשנו" בגדים מבנות משפחה אחרות, וטלפון נייד? קיבלנו הרבה אחריי כולם, שנים אחריי כולם.. אבל מה לא היה חסר? ספרים, דיסקים וקלטות וידיאו (כן, היה פעם מכשיר כזה) שאמא היתה קונה במשביר לצרכן בראש השנה ובפסח מהתלושים שקיבלה מתנה לחג מהעבודה.
 

אבל באמת היינו עשירות כי שמחנו בחלקנו ושמחנו עוד יותר בחגנו. בחופשות חג (וגם בימים של שגרה) אמא שלי שברה את הראש מה לעשות עם שלוש בנות בחופשות, אבל נראה לכן שהארנק הריק של אמא שלי הכניע אותה? אז זהו שלא! היו הרפתקאות ובשפע 😊 אלו תמיד היו האופציות החינמיות או זולות. פעם אחת הרחקנו אפילו עד שדרות בשביל פסטיבל בשקל! וזה היה ערב בלתי נשכח מבחינתי! עברו 20 שנה מאז אותו ערב ואני זוכרת אותו כאילו זה היה אתמול ובלב שלי מרגישה את אותה ההתרגשות שהרגשתי בדיוק באותו ערב ואני כותבת עכשיו מוצפת באושר רק מהזיכרונות- הזיכרונות מהחוויות הכי טובות שיצרו את רגעי האושר הכי יפים שלנו כמשפחה, ושבדיעבד עיצבו גם את הילדות הקסומה שלי, אבל גם את התודעה הכלכלית שלי בחיי הבוגרים.
 

ואחרי כל הנוסטלגיה הזו אני נזרקת למציאות ונראה לי שהכסף שלי ברוגז איתי. לא יודעת למה אבל יכול להיות שהכסף שלי מרגיש אורח לא רצוי, כי כל חודש הוא עובר לשנייה בחשבון שלי ולא שב. הוא לא מתעכב שם יותר מידי, כאילו הוא מסמן V ובורח. קצת כמו סטודנט בשיעור עם נוכחות חובה, נכנס לכיתה מסמן את השם שלו בדף שמועבר בין כל הסטודנטים בכיתה ובורח לקפיטריה.
 

אומרים שכסף מדבר, אז אני מנסה להקשיב למה שהכסף שלי אומר, וכאן נכנסת שוב לתמונה רייזאפ.
 

זה כבר בערך שלושה חודשים שאני משתמשת בשירות של רייזאפ, אבל משום מה לא מצליחה להמריא לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה התחושה האישית שלי. כי אני באמת מאוד מאוד מאוד מאוד משתדלת להצטמצם ולא להתפנק ועדיין לא מצליחה להרגיע את עצמי מהחרדה הכלכלית שפיתחתי ושמתבטאת בעו"ש המיואש שלי.
 

אני אסביר ואדגים, ותודה לרייזאפ על הפיצ'ר הבאמת מאוד מגניב ושימושי הזה שמסכם את סך ההוצאת לפי קטגוריות. אז גבירותיי ורבותיי אני חרדה להציג בפניכם את סך ההוצאות שלי ככה בלי פילטרים, בלי לייפות את המציאות קחו לכם טישו וכוס מים קרים ותתבוננו היטב:
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




 

*ועד בית (65 ₪) שילמתי ביוני על מאי+יוני אז לא להתלהב שהדשא שלי ירוק יותר לכאורה, אני אראה את ההוצאה הזו בחודש הבא... 
 

(אני בכוונה לא מציגה פה את ההכנסות שלי, כי אני מתמקדת כרגע רק בהוצאות ובכמה שאני מצטמצמת.)
 

ועכשיו אפשר לראות למה אני חרדה.
 

כי ההוצאות שלי באמת לא חריגות ולא גבוהות במיוחד, אבל גם ההכנסה שלי לא גבוהה. הכנסה ממוצעת ביותר.
 

לכן אני משתדלת שההוצאות שלי יהיו כמה שיותר נמוכות, ומחפשת בכל דרך להפחית כמה שאפשר ולהוציא כספים רק באופן שישתלם לי.
 

למשל- סופר יצא לי החודש 150 ₪ וזה בערך ההוצאה שלי בסופר מידי חודש. ולא, לא כי אני גונבת, או חיה על חשבון אחרים. אני מקבלת ממקום העבודה שלי סכום יומי לקניית ארוחת צהריים- אז במקום לקנות ארוחת צהריים בחוץ אני קונה בסכום היומי הזה תלושים לרכישה ברשת שיווק, ובעצם מבשלת לעצמי ומביאה אוכל מהבית כל יום לעבודה. ופעם בשבועיים- שלושה הולכת לסופר עם רשימה מסודרת ועורכת את הקניות שלי כשבערך 80% ממנה משולמת באמצעות אותם תלושים שאני מזמינה לאותה רשת, במקום ארוחת צהריים בחוץ.
 

וככה חסכתי אוטומטית בשתי קטגוריות בבת אחת: סופר+ ארוחות בחוץ.

חוץ מזה, אני מקבלת נסיעות בתלוש השכר קצת יותר גבוה מהממוצע, אז אני משתדלת להוציא על הדלק (ותודה לאל שהאוטו שלי ממש חסכן) בערך את אותו סכום שאני מקבלת בתלוש לנסיעות. (כן אני יודעת שהביטוח גם אוכל לי את העו"ש, אבל בחייכן אל תגידו לי לוותר על האוטו ולנסוע בתחב"צ- זה לא מפינוק, זה בגלל שאחריי שאני עובדת 11 שעות ולפעמים יותר, אני לא יכולה לסמוך על תחב"צ שאגיע בזמן סביר הביתה...

מה עוד? אה כן, גם היום (כמו בילדות שלי) אין לי בבית כבלים, אבל יש לי האינטרנט (כי בואו לא נגזים טוב?) והעלות של האינטרנט שלי יחסית סבירה.
 

וזהו פה אני נתקעת... אני באמת לא יודעת איפה עוד לחשוב ולתכנן את עצמי כלכלית...
 

לדעתי האישית (מי שחושב/ת שאני טועה מוזמן/ת להאיר את עיניי בשמחה), ההוצאות שלי באמת לא גבוהות במיוחד ואני באמת מאוד משתדלת, אבל בכל זאת לא מצליחה לנשום באמת לרווחה.
 

זה שאין הלימה בין העו"ש לבין התזרים של רייזאפ זה לא חדש, אבל אני מרגישה שאין הלימה בין רייזאפ לבין החיים שלי.
 

רייזאפ שולחת כמה פעמים בשבוע הודעה כמו סטירה מצלצלת:

 


ובמקרה שלי ההודעה הזו כבר חוזרת על עצמה ולא מחדשת לי כלום האמת, כי בפועל לא הוצאתי באמת כלום חוץ מהסופר או דלק, וכל השאר יורד אוטומטי מכרטיסי האשראי ורוב ההוצאות שלי בכרטיסי אשראי קבועות, ואני בכלל לא זוכרת איך נראה כספומט (ולפני רגע גם שכחתי איך קוראים למכשיר הזה) או מה הסיסמא שלי לביט, לפייפאל או וואטבר. עדיין אני נשארת ב-0 ₪ בתזרים לכמה שבועות מידי חודש...

 

ומה קורה אחריי שמידי שבוע את לא יכולה להוציא עוד כסף ונגזר עלייך לחיות בפוריטניות כמו נזירה טיבטית?! או, שאלה טובה! הנה התשובה:

ותודה לאימי היקרה שהביאני עד הלום! 😊

ונקודה לסיום: זה שאני חייבת עוד הכנסה, או להגדיל את ההכנסה הקיימת זה לא חדש לי, אבל כרגע אין לי דרך לעשות את זה (למי שיש עצות או רעיונות עבורי דברו איתי אני אשמח מאוד!) 
 

***************************************************************
חודש מאי
 

אוקיי נשימה עמוקה... יש לי חדשות טובות וחדשות רעות.

אני אתחיל עם הרעות, ואת הטובות אשאיר לסוף כי אני אוהבת לסיים דברים באופטימיות.

אז ככה, החדשות הרעות הן שעדיין לא נסחפתי ולא נשביתי בקסמיה של רייזאפ. אבל יש מצב שהבעיה היא בי. כי ברור לי שאם התמונה שרייזאפ מציירת לי על המצב הכלכלי שלי היתה יותר יפה וקלה להסתכלות, אז כנראה שהייתי קונה אותה. בינתיים אני יכולה להגיד שזו תמונה יותר אופטימית ממה שאני חווה כשאני מסתכלת בחשבון הבנק שלי, כרטיסי האשראי ושאר החיובים שמלווים אותי בנאמנות עד אין קץ מידי חודש בחודשו.

לפני שאתחיל לספר על חווית השימוש בשירות, אספר על עצמי והמקום שהגעתי ממנו, לטובת התהליך כמובן כדאי שאתחיל מההתחלה.

הקלישאות שעיצבו את נוף ילדותי הן: "כסף לא גדל על העצים" ו"אבא לא עובד חברת חשמל" ו"אנחנו לא הילדים של רוטשילד" ועוד כאלה פנינים. כי גדלתי בסביבה "טעונת טיפוח" בשכונת "מיעוטי יכולת" ועוד כל מיני מילים מכובסות שאפשר לנפנף בהן יופי-יופי במסמכי בקשות לקבלת מלגות (לא שזה עזר לי במיוחד...).

אני לא אשכח אף פעם איך בגיל 12 וקצת חברה שלי מהכיתה התלוננה באוזניי שדמי הכיס שהיא קיבלה החודש לא יספיקו לה לכלום, כי יש יום הולדת לההוא, ובת מצווה לההיא והיא רוצה לקנות לעצמה "ראש 1" כי פליפה קולמבו היה על השער ומחלקים פוסטר שלו במתנה וכו'. עד לכאן בערך הקשבתי לה, כי המחשבה שלי נדדה ל"דמי כיס? זה לא איזה צ'ופר של 20 ₪ שמקבלים בחנוכה בהדלקת נר ראשון מסבא וסבתא"?.. קטעתי אותה בשטף דבריה ושאלתי בשיא התמימות: "את רוצה להגיד לי שאת מקבלת דמי כיס כל חודש?" והיא פשוט אמרה לי "ברור". נאלמתי דום. הקנאה אכלה אותי באותו רגע, והרגע הזה נצרב בזכרוני.

אני גדלתי במציאות שבה אמא מקבלת משכורת ושוב אומרת לנו שצריך להצטמצם, לוותר ולהיעזר בתקופה הקרובה. חשבתי לעצמי שאין לי ברירה אלא למצוא עבודה. היום זה מאוד רווח ומקובל שבני נוער עובדים ומכניסים כסף במקביל ללימודים בבית הספר, בתקופה שלי זה לא היה ככה. כשכל חבריי היו בתנועות נוער אני יצאתי לעבוד בגיל 15 פשוט כי לא יכולתי לראות את אמא שלי קורסת בשלוש עבודות במקביל ועדיין מתקשה לסיים את החודש ופונה להלוואות.

לכל מי שתוהה "איפה אבא שלה?" אסביר בקצרה שאבא שלי "יצא מהקבוצה", אולי הוא עוד יחזור.

איפה הייתי? אה כן, המילה הזו: "הלוואות" היא אולי אחת המילים שהכי מפחידות אותי בעולם. אני מתרחקת מהלוואות כמו מאש, כמו מקרינה, כמו מתרמיות פירמידה בפייסבוק, כמו מבחורים דושים באפליקציות דייטים... בקיצור נראה לי שהבנתם. אבל עדיין חטאתי בלקיחת הלוואות קטנות למימון הלימודים שלי כי אין ברירה ועשיתי זאת בזהירות מקודשת ולא מעט התקפי חרדה.

אמא שלי אף פעם לא ביקשה ונראה לי שאפילו לא העלתה בדעתה לבקש שאצא לעבוד, ובטח שאף פעם לא ביקשה ממני כסף, אבל הלב שלי לא נתן לי לעמוד מהצד ולראות אותה ככה נאבקת בשבילנו כשהיא לבד במערכה. כל כך לא רציתי שאמא תקח הלוואה על הלוואה על הלוואה כדי לגדל אותנו, אז יצאתי לעבוד. וככה הקלישאות שאיתן פתחתי את פוסט הזה, קיבלו משמעות עמוקה יותר, התחדדו והפכו למנטוריות שלי. ככה בעצם הבנתי את המשמעות של להזיע כדי להרוויח את הלחם שלי ובעצם לשרוד.

מגיל צעיר החלום שלי לא היה להיות מיליונרית, החלום שלי היה פשוט לא להיות במינוס.

מביך להודות בזה, אבל עד תחילת שנות ה-20 שלי לא חשבתי שקיים מישהו שיש לו יתרת זכות בעו"ש, חוץ מסלבס וטייקונים. בטח ובטח לא חשבתי שלמישהו בגילי יכול להיות יתרת זכות בעו"ש. עד שיום אחד, בגיל 21, בשיאה של מחאת האוהלים הגדולה של 2011 התגלגלתי לשיחה עם מישהו בגילי שדיבר איתי על יוקר המחייה, על בנקים, עמלות, כרטיסי אשראי, ריביות ועוד כל מיני מילים ארוכות שלא היה לי ראש אליהן בתקופה עמוסה שכזו. הוא קלט שאני לא בעניין להמשיך את השיחה אז הוא פשוט הוציא לי את הטלפון שלו נכנס לאתר הבנק ודחף לי את העו"ש שלו לפרצוף. למול עיניי התגלה מחזה מרהיב שמעולם לא ראיתי, יתרת זכות בעו"ש! סכום בעל חמש ספרות שלידו לא מופיע הסימן "-מינוס" בכלל, ותאמינו לי שהתאמצתי לחפש את אותו מינוס במסך. ומה אני אגיד לכן? זו באמת היתה סטירת לחי, אבל היא גרמה לי לרצות להיות כמוהו, בחור בגילי שעד לפני שניה לא יכולתי לסבול את הנוכחות שלו, פתאום רציתי להיות הוא.

באותו רגע הבנתי שאני צריכה ויכולה לרפא את העו"ש שלי. אני צריכה לעבוד על הכסף שלי יותר ושאני יכולה גם להיות בפלוס אם אוותר על דברים ובעיקר אם אתאמץ להוזיל את ההוצאות שלי. ובאמת הצלחתי בתקופה ההיא וזה היה מאוד קל כי גרתי באילת (אולי בהזדמנות ארחיב על כך), אבל מאז תכל'ס יצאתי למלחמה מול העו"ש שלי ועד היום למרות שאני שכירה, העו"ש שלי הוא כמו הכדור השחור האחרון בשולחן סנוקר שמתאמץ כל כך לא ליפול לחור השחור, אבל מה לעשות לפעמים הוא נדחף לשם בכוח.

אז איך רייזאפ עד כה עוזרת לי עד כה בתהליך?

מה לא ניסיתי לפני כן, כתיבה בפנקס את ההוצאות שלי, דו"חות אקסל, והיתה תקופה שאפילו כתבתי בדפדפת והכנסתי לקלסר גדול יחד עם תלושי משכורת, דפי עו"ש חודשיים, חשבונות שחויבתי, הסכמים שחתמתי וקבלות ששילמתי. אבל זה מתיש, זה תופס מקום, קשה מאוד להתמיד בזה ואלוהים אדירים זה מכוער ברמות!

אז פרשתי מהדבר המייאש הזה והתחלתי להשתמש באפליקציות, שהראו בדיוק את מה שאני רואה באפליקציית הבנק שלי, באפליקציית האשראי שלי ובתלוש השכר שלי. כל פעם הורדתי אפליקציה אחרת בתקווה שאולי היא זו שתביא לי את הגאולה ותראה לי מציאות אחרת שבה סופסוף הגעתי לעו"ש המיוחל בעל חמש הספרות כמו של הבחור שסיפרתי עליו קודם. ספוילר: זה לא קרה, עדיין...

וכאן אני מגיעה לחדשות הטובות.

אחד הדברים ששמחתי שיש ברייזאפ, זה שהיא שמה לב לתנודות חריגות בהכנסות ובהוצאות. המילה "חריגה" הכוללת את הסכום מלווה אותך בהמשך ההסתכלות כדי שחלילה לא תשכחי. החודש למשל קיבלתי משכורת קצת יותר נמוכה ממה שהייתי רגילה, וככה בראש הדף היה כתוב לי בענק שהחודש ההכנסה היתה נמוכה ואפילו הסכום המדויק והנמוך שירד לעומת השכר שקיבלתי בחודש הקודם.

מה שהכי אהבתי בשירות בינתיים, זה שלא דוחפים לך את העו"ש המייאש לפרצוף, העו"ש בכלל לא בפוקוס הוא לא מרכז התמונה. היופי בשירות הזה הוא שמשכללים בשבילך את כל ההוצאות וההכנסות ובונים לך תזרים. בניגוד לאפליקציות אחרות שבונות לך תזרים ומבקשות ממך להזין יעדים חודשיים ומייצרות עוד כאב ראש ופוטנציאל להתקפי חרדה. אין לי ספק שאם הייתי ממשיכה בשיטה המיושנת של הקלסר עמוס הניירת המשמימה הזו, בחיים לא הייתי מגיעה לחישוב תזרים שהוא יותר נכון. כי אם המשימה תלויה בי ואני צריכה להגדיר לעצמי יעדים, אז אני אף פעם לא מצליחה לעמוד בהם או לכתוב יעדים שהם באמת ריאליים עבורי.

אני עדיין לא סגורה ב100% על התזרים שרייזאפ בונה והאם הוא נכון לי, אבל הוא יותר חיובי מהעו"ש שלי, ואני די חיובית באופי שלי (בניגוד לעו"ש שלי) אז אני בוחרת לזרום עם התזרים.

התזרים הזה נותן לך קצת מרחב לנשימה ומחלק לך את הסכומים שמומלץ להוציא מידי שבוע. והוא נבנה תוך שכלול של כל ההכנסות וכל ההוצאות כולל כרטיסי האשראי, בלי קשר למועדי החיוב שלהם. ואם לא הוצאת את הסכום שהומלץ לך בשבוע שעבר, אז הוא עובר לתזרים של השבוע הבא ומגדיל אותו, ככה השיטה זה נותנת לך תמריץ להגדיל את התזרים שלך. ואחריי שהתבוננתי מפעם לפעם בתזרים שלי, הבנתי שכמו שהחוק מכווין את התנהגות האזרחים, רייזאפ מכווינה את ההתנהגות הכלכלית של המשתמשים.

נכון כתבתי בתחילת הפוסט שאני אוהבת לסיים באופטימיות? אז התמריץ להגדלת התזרים שלי נותן לי משהו להיאחז בו, וככה אני מקווה להרגיש שסופסוף אני עושה משהו נכון עם ההוצאות שלי.

בקיצור אם רייזאפ סומכת עליי ונותנת לי מרחב נשימה ותמיכה שלא קיבלתי עד כה מאף אפליקציה אחרת, אני לא רוצה לאכזב אותה אבל בעיקר לא רוצה לאכזב את עצמי. ובתקווה שלא יהיו בלת"מים (הוצאות בלתי מתוכננות) אני מנסה כמו שכתבתי לזרום עם התזרים.. אחלו לי בהצלחה! ☺

 

להצטרפות לרייזאפ בהטבה של חודשיים ראשונות ללא תשלום - לחצי כאן

***************************************************

התחלה

אז ככה, אני עדיין בהתחלה של ההתחלה ועוד אין לי יותר מידי תובנות כי אני עדיין חוקרת מאוד בזהירות את השירות הזה שבעצם חוקר אותי.. ואני גם מרגישה שאני יוצאת מאזור הנוחות שלי ובמובן מסוים מסירה את ההגנה שלי, כי כידוע ברישום לשירות צריך לתת סיסמאות אישיות של הבנק ושל חברת האשראי. אשקר אם אגיד שזה לא גרם לי לאי נוחות- אבל ידעתי את זה, ובלשון המעטה זה "רע הכרחי" ובכל תהליך יש משהו שהוא רע הכרחי אבל בינתיים, הרע ההכרחי הזה הוא גם "הרע במיעוטו".
זו לא האפליקציה לתכנון כלכלי הראשונה שניסיתי אבל בינתיים החוויה שלי כמשתמשת היא חיובית. בתחילה נכנסתי ללינק של הרישום לרייזאפ שהגיע אליי בווצאפ, וגם הסיסמא בכניסה הגיעה אליי בווצאפ. התצוגה מאוד ברורה ומסודרת למעלה יש תזרים עם הצעה לכמה כסף כדאי להוציא (בסכום נקוב ולא באחוזים) ואם יש חריגה אז כתוב גם בסכום נקוב בכמה חרגתי ויש אפשרות לצפות בעסקאות והסכומים שהביאו אותי לחריגה.
אח"כ מופיעות משבצות של הוצאות משתנות לפי פירוט שבועי, ובמקרה שלי ב"ה לא חסר פירוט.
לאחר מכן מופיעות משבצות של הוצאות קבועות עם סכומים מוגדרים שלא הזנתי, אלא האפליקציה בעצמה.
ובסוף משבצות (או במקרה שלי- משבצת אחת) של הכנסות.

 

היתרונות:
 

 • ההרשמה קלה מאוד! ולא ארוכה כמו שחשבתי וכמו שחוויתי באפליקציות אחרות.
• הכניסה מסבירה פנים ומסייעת לשכחניות כמוני איך לאתחל את הסיסמאות לבנק ולאתר כרטיסי האשראי.
• הממשק יפה מאוד נעים לצפייה, אפילו שמקבלים את האמת שכואבת לצפייה במידה מסוימת, אבל היי לפחות היא צבעונית!
• השפה נגישה ופשוטה ולא מכאיבה בעיניים או בראש ולא גורמת לך להרגיש בורה ולרוץ לחפש מושגים בגוגל.
• כבר בכניסה הראשונה קיבלתי מעין תחזית על סך ההכנסות ופירוט ההוצאות חודשי בלי להתאמץ וכמעט בלי ללחוץ על כלום. כי כל ההכנסות וההוצאות מופיעות באפליקציה באופן אוטומטי, ואין צורך להזין ידנית. וגם אם כן, זה מאוד פשוט להוספה.
• האתר עובד מאוד מהר ולא צריך להמתין הרבה, לא חוויתי ניתוקים או תקיעות בחיבור לאתר.
• אהבתי מאוד שיש קטגוריה אחת שמרכזת את כל העסקאות המבוצעות בתשלומים. במקום לאתר שורה שורה בדפי החשבון או באפליקציה של האשראי- אז רייזאפ עושה זאת עבורנו והיא מציינת את מספר התשלום מתוך סך התשלומים שנקבעו במעמד העסקה.
• בנוסף, אהבתי את זה שההוצאות מרוכזות מבחינה שבועית בסכומים שהוצאתי- הכי תכל'ס. בלי תרשימים, אחוזים ודיאגרמות שגורמות לי להלקות את עצמי שלא הלכתי ללמוד כלכלה. פשוט כתוב כמה הוצאתי השבוע ותור ליד זה כתוב לי הסכום נשאר לי להוציא השבוע מהתזרים שלי.
• במשבצת העליונה כתוב בגדול את התזרים וכמה כסף צפוי להישאר לי בסוף החודש. אני לא בטוחה שזה מרגיע אותי אבל זה כן נותן לי אינדיקציה ברורה לגביי מצבי ומסייע לי לחשוב פעמיים לפני דפדוף באיזה אתר קניות או להזמין אוכל מבחוץ..

 

טעון שיפור
 

 • עדיין לא הצלחתי לגמריי להבין איך אני נכנסת כל פעם, כי זו לא בדיוק אפליקציה ולא צריך להכניס סיסמא או טביעת אצבע בכל כניסה. אצלי במקרה הכרטיסיה של האתר פתוחה בנייד ושמרתי את הכרטיסיה כקיצור דרך במסך הבית. לא בטוחה שנוח לי עם זה והייתי מעדיפה אפליקציה מסודרת עם סיסמא.
• יש משהו בעובדה שההתנהלות מתחילה בווצאפ שגורם לי קצת אי נוחות. ווצאפ היא תוכנה מאוד אישית ואפילו רגישה בתוכן שמועבר בה, ואילו כסף ותכנון כלכלי הוא נושא מאוד קר וטכני מבחינתי. לא בטוחה שאני אוהבת את זה שהתקשורת נעשית דרך הווצאפ אבל נראה לי שהתגברתי על זה בינתיים.

 

Screenshot_1.jpg
22222222222222222.jpg
333333.jpg
bottom of page