#רגע_לפני_פריצה - עדן אליעד, היא אקדמאית בת 32, שוכרת דירה לבדה, באזור המרכז. מנסה לנהל את התזרים שלה בין ההוצאות הרבות לצד ההכנסה הבודדה, ויחד עם זאת להשאיר את הראש מעל המים. הצטרפה לפרויקט כי היא אוהבת לעבור תהליכים שיביאו אותה לצמיחה והצלחה. באמת מאמינה בתהליך הזה ויודעת שהוא יביא דברים טובים בהמשך הדרך.

עדן בלוגרית.JPG

חודש מאי

אוקיי נשימה עמוקה... יש לי חדשות טובות וחדשות רעות.

אני אתחיל עם הרעות, ואת הטובות אשאיר לסוף כי אני אוהבת לסיים דברים באופטימיות.

אז ככה, החדשות הרעות הן שעדיין לא נסחפתי ולא נשביתי בקסמיה של רייזאפ. אבל יש מצב שהבעיה היא בי. כי ברור לי שאם התמונה שרייזאפ מציירת לי על המצב הכלכלי שלי היתה יותר יפה וקלה להסתכלות, אז כנראה שהייתי קונה אותה. בינתיים אני יכולה להגיד שזו תמונה יותר אופטימית ממה שאני חווה כשאני מסתכלת בחשבון הבנק שלי, כרטיסי האשראי ושאר החיובים שמלווים אותי בנאמנות עד אין קץ מידי חודש בחודשו.

לפני שאתחיל לספר על חווית השימוש בשירות, אספר על עצמי והמקום שהגעתי ממנו, לטובת התהליך כמובן כדאי שאתחיל מההתחלה.

הקלישאות שעיצבו את נוף ילדותי הן: "כסף לא גדל על העצים" ו"אבא לא עובד חברת חשמל" ו"אנחנו לא הילדים של רוטשילד" ועוד כאלה פנינים. כי גדלתי בסביבה "טעונת טיפוח" בשכונת "מיעוטי יכולת" ועוד כל מיני מילים מכובסות שאפשר לנפנף בהן יופי-יופי במסמכי בקשות לקבלת מלגות (לא שזה עזר לי במיוחד...).

אני לא אשכח אף פעם איך בגיל 12 וקצת חברה שלי מהכיתה התלוננה באוזניי שדמי הכיס שהיא קיבלה החודש לא יספיקו לה לכלום, כי יש יום הולדת לההוא, ובת מצווה לההיא והיא רוצה לקנות לעצמה "ראש 1" כי פליפה קולמבו היה על השער ומחלקים פוסטר שלו במתנה וכו'. עד לכאן בערך הקשבתי לה, כי המחשבה שלי נדדה ל"דמי כיס? זה לא איזה צ'ופר של 20 ₪ שמקבלים בחנוכה בהדלקת נר ראשון מסבא וסבתא"?.. קטעתי אותה בשטף דבריה ושאלתי בשיא התמימות: "את רוצה להגיד לי שאת מקבלת דמי כיס כל חודש?" והיא פשוט אמרה לי "ברור". נאלמתי דום. הקנאה אכלה אותי באותו רגע, והרגע הזה נצרב בזכרוני.

אני גדלתי במציאות שבה אמא מקבלת משכורת ושוב אומרת לנו שצריך להצטמצם, לוותר ולהיעזר בתקופה הקרובה. חשבתי לעצמי שאין לי ברירה אלא למצוא עבודה. היום זה מאוד רווח ומקובל שבני נוער עובדים ומכניסים כסף במקביל ללימודים בבית הספר, בתקופה שלי זה לא היה ככה. כשכל חבריי היו בתנועות נוער אני יצאתי לעבוד בגיל 15 פשוט כי לא יכולתי לראות את אמא שלי קורסת בשלוש עבודות במקביל ועדיין מתקשה לסיים את החודש ופונה להלוואות.

לכל מי שתוהה "איפה אבא שלה?" אסביר בקצרה שאבא שלי "יצא מהקבוצה", אולי הוא עוד יחזור.

איפה הייתי? אה כן, המילה הזו: "הלוואות" היא אולי אחת המילים שהכי מפחידות אותי בעולם. אני מתרחקת מהלוואות כמו מאש, כמו מקרינה, כמו מתרמיות פירמידה בפייסבוק, כמו מבחורים דושים באפליקציות דייטים... בקיצור נראה לי שהבנתם. אבל עדיין חטאתי בלקיחת הלוואות קטנות למימון הלימודים שלי כי אין ברירה ועשיתי זאת בזהירות מקודשת ולא מעט התקפי חרדה.

אמא שלי אף פעם לא ביקשה ונראה לי שאפילו לא העלתה בדעתה לבקש שאצא לעבוד, ובטח שאף פעם לא ביקשה ממני כסף, אבל הלב שלי לא נתן לי לעמוד מהצד ולראות אותה ככה נאבקת בשבילנו כשהיא לבד במערכה. כל כך לא רציתי שאמא תקח הלוואה על הלוואה על הלוואה כדי לגדל אותנו, אז יצאתי לעבוד. וככה הקלישאות שאיתן פתחתי את פוסט הזה, קיבלו משמעות עמוקה יותר, התחדדו והפכו למנטוריות שלי. ככה בעצם הבנתי את המשמעות של להזיע כדי להרוויח את הלחם שלי ובעצם לשרוד.

מגיל צעיר החלום שלי לא היה להיות מיליונרית, החלום שלי היה פשוט לא להיות במינוס.

מביך להודות בזה, אבל עד תחילת שנות ה-20 שלי לא חשבתי שקיים מישהו שיש לו יתרת זכות בעו"ש, חוץ מסלבס וטייקונים. בטח ובטח לא חשבתי שלמישהו בגילי יכול להיות יתרת זכות בעו"ש. עד שיום אחד, בגיל 21, בשיאה של מחאת האוהלים הגדולה של 2011 התגלגלתי לשיחה עם מישהו בגילי שדיבר איתי על יוקר המחייה, על בנקים, עמלות, כרטיסי אשראי, ריביות ועוד כל מיני מילים ארוכות שלא היה לי ראש אליהן בתקופה עמוסה שכזו. הוא קלט שאני לא בעניין להמשיך את השיחה אז הוא פשוט הוציא לי את הטלפון שלו נכנס לאתר הבנק ודחף לי את העו"ש שלו לפרצוף. למול עיניי התגלה מחזה מרהיב שמעולם לא ראיתי, יתרת זכות בעו"ש! סכום בעל חמש ספרות שלידו לא מופיע הסימן "-מינוס" בכלל, ותאמינו לי שהתאמצתי לחפש את אותו מינוס במסך. ומה אני אגיד לכן? זו באמת היתה סטירת לחי, אבל היא גרמה לי לרצות להיות כמוהו, בחור בגילי שעד לפני שניה לא יכולתי לסבול את הנוכחות שלו, פתאום רציתי להיות הוא.

באותו רגע הבנתי שאני צריכה ויכולה לרפא את העו"ש שלי. אני צריכה לעבוד על הכסף שלי יותר ושאני יכולה גם להיות בפלוס אם אוותר על דברים ובעיקר אם אתאמץ להוזיל את ההוצאות שלי. ובאמת הצלחתי בתקופה ההיא וזה היה מאוד קל כי גרתי באילת (אולי בהזדמנות ארחיב על כך), אבל מאז תכל'ס יצאתי למלחמה מול העו"ש שלי ועד היום למרות שאני שכירה, העו"ש שלי הוא כמו הכדור השחור האחרון בשולחן סנוקר שמתאמץ כל כך לא ליפול לחור השחור, אבל מה לעשות לפעמים הוא נדחף לשם בכוח.

אז איך רייזאפ עד כה עוזרת לי עד כה בתהליך?

מה לא ניסיתי לפני כן, כתיבה בפנקס את ההוצאות שלי, דו"חות אקסל, והיתה תקופה שאפילו כתבתי בדפדפת והכנסתי לקלסר גדול יחד עם תלושי משכורת, דפי עו"ש חודשיים, חשבונות שחויבתי, הסכמים שחתמתי וקבלות ששילמתי. אבל זה מתיש, זה תופס מקום, קשה מאוד להתמיד בזה ואלוהים אדירים זה מכוער ברמות!

אז פרשתי מהדבר המייאש הזה והתחלתי להשתמש באפליקציות, שהראו בדיוק את מה שאני רואה באפליקציית הבנק שלי, באפליקציית האשראי שלי ובתלוש השכר שלי. כל פעם הורדתי אפליקציה אחרת בתקווה שאולי היא זו שתביא לי את הגאולה ותראה לי מציאות אחרת שבה סופסוף הגעתי לעו"ש המיוחל בעל חמש הספרות כמו של הבחור שסיפרתי עליו קודם. ספוילר: זה לא קרה, עדיין...

וכאן אני מגיעה לחדשות הטובות.

אחד הדברים ששמחתי שיש ברייזאפ, זה שהיא שמה לב לתנודות חריגות בהכנסות ובהוצאות. המילה "חריגה" הכוללת את הסכום מלווה אותך בהמשך ההסתכלות כדי שחלילה לא תשכחי. החודש למשל קיבלתי משכורת קצת יותר נמוכה ממה שהייתי רגילה, וככה בראש הדף היה כתוב לי בענק שהחודש ההכנסה היתה נמוכה ואפילו הסכום המדויק והנמוך שירד לעומת השכר שקיבלתי בחודש הקודם.

מה שהכי אהבתי בשירות בינתיים, זה שלא דוחפים לך את העו"ש המייאש לפרצוף, העו"ש בכלל לא בפוקוס הוא לא מרכז התמונה. היופי בשירות הזה הוא שמשכללים בשבילך את כל ההוצאות וההכנסות ובונים לך תזרים. בניגוד לאפליקציות אחרות שבונות לך תזרים ומבקשות ממך להזין יעדים חודשיים ומייצרות עוד כאב ראש ופוטנציאל להתקפי חרדה. אין לי ספק שאם הייתי ממשיכה בשיטה המיושנת של הקלסר עמוס הניירת המשמימה הזו, בחיים לא הייתי מגיעה לחישוב תזרים שהוא יותר נכון. כי אם המשימה תלויה בי ואני צריכה להגדיר לעצמי יעדים, אז אני אף פעם לא מצליחה לעמוד בהם או לכתוב יעדים שהם באמת ריאליים עבורי.

אני עדיין לא סגורה ב100% על התזרים שרייזאפ בונה והאם הוא נכון לי, אבל הוא יותר חיובי מהעו"ש שלי, ואני די חיובית באופי שלי (בניגוד לעו"ש שלי) אז אני בוחרת לזרום עם התזרים.

התזרים הזה נותן לך קצת מרחב לנשימה ומחלק לך את הסכומים שמומלץ להוציא מידי שבוע. והוא נבנה תוך שכלול של כל ההכנסות וכל ההוצאות כולל כרטיסי האשראי, בלי קשר למועדי החיוב שלהם. ואם לא הוצאת את הסכום שהומלץ לך בשבוע שעבר, אז הוא עובר לתזרים של השבוע הבא ומגדיל אותו, ככה השיטה זה נותנת לך תמריץ להגדיל את התזרים שלך. ואחריי שהתבוננתי מפעם לפעם בתזרים שלי, הבנתי שכמו שהחוק מכווין את התנהגות האזרחים, רייזאפ מכווינה את ההתנהגות הכלכלית של המשתמשים.

נכון כתבתי בתחילת הפוסט שאני אוהבת לסיים באופטימיות? אז התמריץ להגדלת התזרים שלי נותן לי משהו להיאחז בו, וככה אני מקווה להרגיש שסופסוף אני עושה משהו נכון עם ההוצאות שלי.

בקיצור אם רייזאפ סומכת עליי ונותנת לי מרחב נשימה ותמיכה שלא קיבלתי עד כה מאף אפליקציה אחרת, אני לא רוצה לאכזב אותה אבל בעיקר לא רוצה לאכזב את עצמי. ובתקווה שלא יהיו בלת"מים (הוצאות בלתי מתוכננות) אני מנסה כמו שכתבתי לזרום עם התזרים.. אחלו לי בהצלחה! ☺

 

להצטרפות לרייזאפ בהטבה של חודשיים ראשונות ללא תשלום - לחצי כאן

***************************************************

התחלה

אז ככה, אני עדיין בהתחלה של ההתחלה ועוד אין לי יותר מידי תובנות כי אני עדיין חוקרת מאוד בזהירות את השירות הזה שבעצם חוקר אותי.. ואני גם מרגישה שאני יוצאת מאזור הנוחות שלי ובמובן מסוים מסירה את ההגנה שלי, כי כידוע ברישום לשירות צריך לתת סיסמאות אישיות של הבנק ושל חברת האשראי. אשקר אם אגיד שזה לא גרם לי לאי נוחות- אבל ידעתי את זה, ובלשון המעטה זה "רע הכרחי" ובכל תהליך יש משהו שהוא רע הכרחי אבל בינתיים, הרע ההכרחי הזה הוא גם "הרע במיעוטו".
זו לא האפליקציה לתכנון כלכלי הראשונה שניסיתי אבל בינתיים החוויה שלי כמשתמשת היא חיובית. בתחילה נכנסתי ללינק של הרישום לרייזאפ שהגיע אליי בווצאפ, וגם הסיסמא בכניסה הגיעה אליי בווצאפ. התצוגה מאוד ברורה ומסודרת למעלה יש תזרים עם הצעה לכמה כסף כדאי להוציא (בסכום נקוב ולא באחוזים) ואם יש חריגה אז כתוב גם בסכום נקוב בכמה חרגתי ויש אפשרות לצפות בעסקאות והסכומים שהביאו אותי לחריגה.
אח"כ מופיעות משבצות של הוצאות משתנות לפי פירוט שבועי, ובמקרה שלי ב"ה לא חסר פירוט.
לאחר מכן מופיעות משבצות של הוצאות קבועות עם סכומים מוגדרים שלא הזנתי, אלא האפליקציה בעצמה.
ובסוף משבצות (או במקרה שלי- משבצת אחת) של הכנסות.

 

היתרונות:
 

 • ההרשמה קלה מאוד! ולא ארוכה כמו שחשבתי וכמו שחוויתי באפליקציות אחרות.
• הכניסה מסבירה פנים ומסייעת לשכחניות כמוני איך לאתחל את הסיסמאות לבנק ולאתר כרטיסי האשראי.
• הממשק יפה מאוד נעים לצפייה, אפילו שמקבלים את האמת שכואבת לצפייה במידה מסוימת, אבל היי לפחות היא צבעונית!
• השפה נגישה ופשוטה ולא מכאיבה בעיניים או בראש ולא גורמת לך להרגיש בורה ולרוץ לחפש מושגים בגוגל.
• כבר בכניסה הראשונה קיבלתי מעין תחזית על סך ההכנסות ופירוט ההוצאות חודשי בלי להתאמץ וכמעט בלי ללחוץ על כלום. כי כל ההכנסות וההוצאות מופיעות באפליקציה באופן אוטומטי, ואין צורך להזין ידנית. וגם אם כן, זה מאוד פשוט להוספה.
• האתר עובד מאוד מהר ולא צריך להמתין הרבה, לא חוויתי ניתוקים או תקיעות בחיבור לאתר.
• אהבתי מאוד שיש קטגוריה אחת שמרכזת את כל העסקאות המבוצעות בתשלומים. במקום לאתר שורה שורה בדפי החשבון או באפליקציה של האשראי- אז רייזאפ עושה זאת עבורנו והיא מציינת את מספר התשלום מתוך סך התשלומים שנקבעו במעמד העסקה.
• בנוסף, אהבתי את זה שההוצאות מרוכזות מבחינה שבועית בסכומים שהוצאתי- הכי תכל'ס. בלי תרשימים, אחוזים ודיאגרמות שגורמות לי להלקות את עצמי שלא הלכתי ללמוד כלכלה. פשוט כתוב כמה הוצאתי השבוע ותור ליד זה כתוב לי הסכום נשאר לי להוציא השבוע מהתזרים שלי.
• במשבצת העליונה כתוב בגדול את התזרים וכמה כסף צפוי להישאר לי בסוף החודש. אני לא בטוחה שזה מרגיע אותי אבל זה כן נותן לי אינדיקציה ברורה לגביי מצבי ומסייע לי לחשוב פעמיים לפני דפדוף באיזה אתר קניות או להזמין אוכל מבחוץ..

 

טעון שיפור
 

 • עדיין לא הצלחתי לגמריי להבין איך אני נכנסת כל פעם, כי זו לא בדיוק אפליקציה ולא צריך להכניס סיסמא או טביעת אצבע בכל כניסה. אצלי במקרה הכרטיסיה של האתר פתוחה בנייד ושמרתי את הכרטיסיה כקיצור דרך במסך הבית. לא בטוחה שנוח לי עם זה והייתי מעדיפה אפליקציה מסודרת עם סיסמא.
• יש משהו בעובדה שההתנהלות מתחילה בווצאפ שגורם לי קצת אי נוחות. ווצאפ היא תוכנה מאוד אישית ואפילו רגישה בתוכן שמועבר בה, ואילו כסף ותכנון כלכלי הוא נושא מאוד קר וטכני מבחינתי. לא בטוחה שאני אוהבת את זה שהתקשורת נעשית דרך הווצאפ אבל נראה לי שהתגברתי על זה בינתיים.