כתבה: יעל וינר
ביום שישי בערב ביליתי עם עצמי (בן הזוג בחו"ל) ולצד בינג' (העונה האחרונה של סקנדל), העברתי את הזמן בגלילה וקריאה בעוברות ושוות.
אני חייבת להגיד, שנדהמתי מכמות המידע והטיפים שאספנו כאן במשך חודשים ספורים. אז מרוב התפעלות וזמן פנוי רכזתי כמה עקרונות שעלו בדיונים לרשימה של עשרה דברים, שאנחנו צריכות לעשות בדרך לעצמאות כלכלית:
1. להתיידד עם חשבון הבנק: לדעת מה קורה בחשבון הבנק זה תנאי בסיסי להתנהלות של אדם/אישה בוגרת ועצמאית. אי הידיעה, לתת למישהו אחר, אהוב ומוערך ככל שיהיה, שליטה מלאה על המשאב הזה היא לא סבירה. בסדנאות של עוברות ושוות אנחנו נתקלות בנשים, שאומרות: "אני סומכת על בן הזוג או הוא מבין בזה יותר ממני". וזה בסדר גמור, כל זוג מחלק את המטלות באופן שמתאים לו. אבל זה לא עומד בסתירה לכך שנדע, נבין וניקח חלק בהחלטות הכלכליות שנעשות בכסף שלנו.
2. סיסמה לחשבון הבנק: החשבון הדיגיטלי באתר או באפליקציה זמין בכל עת במחשב או בנייד. זו הדרך הקלה והמהירה לעקוב אחרי חשבון הבנק. כל מה שצריך בשביל להגיע לגן העדן הדיגיטלי נטול הטורים והביורוקרטיה, הוא לבצע פעולה ביורוקרטית אחת – להשיג סיסמה. זה אולי נשמע פשוט, אבל מתברר שעבור חלק מהנשים מדובר בחסם משמעותי.
3. לעקוב אחר תלוש המשכורת: עוד פעולה בסיסית אך חשובה, שלא כולנו עושות. על מנת לדעת האם המעסיק מפריש עבורנו כסף לפנסיה, לוודא שהחזר ההוצאות נכנס החודש ולהבין למה הורידו לנו חמש מאות שקל - אנחנו צריכות לדעת לפענח את התלוש ולבדוק אותו מידי חודש. הכסף, שאנחנו מרוויחות הוא הבסיס לכל ההתנהלות הפיננסית שלנו וחשוב להיות עם יד על הדופק ולוודא שאנחנו מקבלות את מה שמגיע לנו.
4. להגיד לא לשוטף פלוס שישים: אחד הפוסטים המוצדקים בקבוצה עסק בהרגל המעצבן הזה. להימנע מהסדר כזה זו ככל הנראה גזירה, שהציבור לא יכול לעמוד בה. אבל זה בהחלט יכולה להיות קו מנחה עבור העצמאיות בינינו - לזכור שאנחנו צריכות לעמוד על הזכויות שלנו גם ובעיקר מול הלקוחות.
5. להשוות ולהתמקח - לשלם פחות עבור שירותים פיננסיים: העמלות, הריבית על המינוס ודמי הניהול מצטברים עם השנים לאלפי שקלים ויותר, שחלקם לפחות היו יכולים להיות בחשבון הבנק שלנו ולעבוד בשבילנו (ע"ע). בשביל שזה יקרה אנחנו צריכות להוריד את הסכום שאנחנו משלמות על שירותים פיננסיים למינימום האפשרי. וזה אומר: להשוות מחירים, להתמקח ולעמוד על שלנו ואם זה לא עוזר -להעביר את חשבון הבנק או קופת הגמל לגוף אחר.
6. להשוות ולהתמקח עם ספקים: אין היום ענף שאין בו תחרות - ביטוח רכב, סלולר, אינטרנט, תעופה, טלוויזיה ועוד. בשביל שנוכל לחסוך ולהשקיע (ע"ע) אנחנו צריכות להתחיל לשלם פחות עבור ההוצאות שלנו וזה אומר שגם כאן צריך, להשוות, להתמקח ואם זה לא עוזר לעבור לספק אחר. החלק הטוב בהחלטה הזו הוא שבשוק פתוח ותחרותי - אם נשלם פחות זה לא אומר בהכרח שנהנה פחות.
7. לחסוך: להקצות מידי חודש סכום כסף לטובת "העתיד" זו החלטה לא פשוטה, בעיקר אם אנחנו נאבקות לגמור את החודש. אבל בהנחה, שהצלחנו לחתוך בהוצאות באמצעות הפעולות שביצענו בהשראת הסעיפים הקודמים – כדאי לייעד סכום קבוע לטובת מטרות עתידיות.
8. להשקיע: השאלה מה לעשות עם הכסף ש"שמנו בצד" היא מורכבת ותלויה במספר גורמים ביניהם: האם אנחנו משקיעות למטרות קצרות טווח (נסיעה קרובה לחו"ל או שיפוץ דירה) או ארוכות טווח (חתונה לילדים או לפנסיה)?; האם יש לנו עצבים חזקים ונוכל לעמוד בהשקעות, שיש בהן גם מרכיב סיכון גבוה או שאנחנו בעלות לב חלש ומחפשות השקעה יותר סולידית? על בסיס התשובות לשאלות אלה נחליט באיזה אפיקים נשקיע את הכסף. אפשר להשקיע במכשירים פיננסיים שפעילים בשוק ההון, להשקיע ישירות בניירות ערך, בפיקדונות (בימים של ריבית גבוה יותר), בנדל"ן ועוד. האם להשקיע בתחום אחד או לפזר את ההשקעות במספר אפיקים.
9. להבין מה זה ביטקוין: אתן לא חייבות להבין דווקא במטבעות דיגיטליים, אבל כן מומלץ לפתוח את הדלת הזו במוח, שנסגרת בכל פעם שאנחנו שומעות שיחה או דיון בנושא כלכלי. למה? כי המקרו משפיע על המיקרו ובנוסף כמו שאמרנו בסעיף הראשון ידע הוא תנאי בסיסי להתנהלות כלכלית. אז נכון, אתן ככל הנראה לא תתקשרו ליועץ בבנק ותגידו לו ששמעתן שיש מחסור עולמי בקפה ואתן רוצות להשקיע בסחורות עתידיות. אבל בפעם הבאה שתהיה טלטלה בשווקים אתן תהיו עם היד על הדופק ותדעו מה לשאול את מנהל התיקים או יועץ ההשקעות בבנק.
10. לתת לכסף לעבוד בשבילנו: הכל מתכנס לשורה הזאת. בסעיף 8 דיברנו על השקעות בהיבט המעשי, כאן אנחנו מדברות על תפיסת עולם. על ההבנה שכל מה שהוזכר ברשימה הזאת מכוון לכך – שנוכל לחיות טוב יותר כבר בעתיד הקרוב ובעיקר שנוכל לשמור על רמת חיים טובה בשלב בו נפסיק לעבוד – בגיל הפרישה ואפילו כמה שנים לפניה.
ולסיום עוד דבר חשוב, אם פעם היה מספיק לחסוך לפנסיה באמצעות החיסכון הפנסיוני, שפתח עבורנו מקום העבודה, היום אנחנו יודעות שהסכום שמצטבר שם לא מספיק ולכן אנחנו חייבות לייצר עוד אפיקי השקעה, שיעבדו בשבילנו שעות נוספות.