אי אפשר להימלט מזה - כולם מדברים על הביטקוין, המטבע הדיגיטלי, שמשגע את העולם הפיננסי. בארבעים ושמונה השעות האחרונות השווי שלו נסק לאחד עשר אלף דולר ותוך מספר שעות גלש לשווי נמוך מעשרת אלפים דולר. ונזכיר שבתחילת 2017 הוא נסחר בשמונה מאות דולר בלבד.
דבר אחד ברור, אי אפשר להישאר אדישים למטבע הדיגיטלי. לצד מעריצים נלהבים - שרואים במטבע ובטכנולוגיה שמאחוריו (הבלוקצ'יין, הסבר בהמשך) מהפכה חדשנית שתשנה את העולם לטובה, או לכל הפחות הזהב החדש, שמזין את יצר ההרפתקנות של משקיעים ספקולנטים - עומדת שורה של מנופפי דגלים אדומים הצועקים המלך הוא ערום ובמילים של שוק ההון, הביטקוין הוא בועה.
אז על מה כל הרעש? נמחיש את החדשנות, שמביאים עמם המטבעות הדיגיטליים דרך פייסבוק. לפני עשר שנים - המחשבה, שנוכל להיות שותפים על בסיס יומיומי בחייהם של חברים המתגוררים בחו"ל או של סתם זרים גמורים נראתה דמיונית. היום אנחנו שותפים ברגעים הכי אינטימיים שלהם, משתתפים בשמחות שלהם מרחוק ועושים להם לייק על כל תמונה של הכלב.
עוד דוגמה, מנוע החיפוש גוגל, ששינה את הדרך בה אנחנו צורכים מידע והפך את תאי הזיכרון שלנו לכמעט מיותרים ואמזון, שברגעים אלה ממש דורסת את השוק הקמעונאי ברחבי העולם המערבי ומשתלטת לנו על הרגלי הצריכה.
אני מניחה, שההשוואה לתאגידי הענק שהזכרתי כאן נראית מוגזמת. אבל תאמינו או לא גם המטבע הדיגיטלי (הביטקוין הוא הבולט מבין שורה של מטבעות דיגיטליים) הולך לשנות את חיינו כי הוא מאפשר לנו לעשות עוד פעולה חוצת גבולות ויבשות - להעביר אמצעי תשלום באמצעות המחשב תוך מספר דקות לכל אדם על פני כדור הארץ.
האופן שבו אנחנו מבצעים את הפעולה הוא ישיר בלי מעורבות של בנק או כל גורם מתווך אחר. וזאת מהפיכה, כי אפשר לבצע עסקאות במהירות עם גורמים בארצות אחרות ואפשר להעביר כספים או לשלם גם לאנשים, שאין להם חשבון בנק. ועוד נקודה חשובה - אף תאגיד גדול לא גוזר קופון בדרך.
ולקטני האמונה אוסיף ואומר כי - משק כנפי הטכנולוגיה החדשנית שהביא עמו הביטקוין, כבר השפיע על המערכת הפיננסית הדיגיטלית והפך אותה ידידותית יותר לצרכן. כך, שגם אם הביטקוין עצמו יתרסק או יעלם בסופו של דבר בסבך של רגולציות וכשלי שוק, הטכנולוגיה והחזון שמלווים אותו ישפיעו לטובה על החיים של כולנו.
ועכשיו אחרי שהבנו, למה הביטקוין חשוב ולמה כולם מדברים עליו, לפניכם 12 עובדות על המטבע הדיגיטלי, שאחרי שתקראו אותן לא תוכלו להגיד – לא ידענו ולא שמענו:
1. הביטקוין הוא לא מטבע מוחשי הוא קוד מחשב מוצפן, שאין לו קיום בעולם הממשי.
2. המטבע הדיגיטלי הגיח לעולם ב-2009 מיד לאחר המשבר הגדול בכלכלה העולמית. ולא סתם אמרנו הגיח - זהותו של ממציא הביטקוין היא אחת התעלומות המרתקות של המאה ה-21. אבי הביטקוין כינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", אבל זה ככל הנראה שם בדוי של אדם או של קבוצת מתכנתים, ששייכים לקבוצות ליברטניות המבקשות לייצר כלכלה חופשית בלי מעורבות של בנקים או מדינות. נאקומוטו עצמו או עצמם, נעלם לפני כמה שנים מהזירה.
3. ואכן הביטקוין לא שייך לאף מדינה ואף בנק לא מנהל אותו, שלא כמו השקל לדוגמה, שמונפק על ידי בנק ישראל.
4. הביטקוין מיוצר על ידי מחשבים ש"כורים" אותו. הפקת המטבע היא לא עבודה פיזית, מדובר למעשה בחישובים מתמטיים, שבאמצעותם מתבצעת הצפנה. אבל התהליך הזה מדומה לכרייה, כי הוא כרוך במאמץ לא פשוט עבור המחשבים, שזוללים על הדרך חשמל בכמויות אדירות. בכתבה, שפורסמה בגלובס נטען כי הכרייה השנתית של הביטקוין דורשת יותר חשמל מהצריכה השנתית של אירלנד.
5. בעולם כולו יש רק 21 מיליון ביטקוין, שכרייתם תסתיים ב-2040. למה? כי ככה נקאמוטו החליט.
6. המדינה הראשונה שאמצה את הביטקוין כמטבע חוקי היא יפן (באפריל 2017).
7. כאשר נעשית עסקה בביטקוין, מעורבים בה הצדדים בלבד. כך אפשר להעביר כסף לאדם, שנמצא בקצה השני של העולם ללא מעורבות של בנק וללא פיקוח. היתרון של אופן ההתקשרות הזה הוא, שאף אחד לא גוזר קופון או לוקח עמלה על העסקה. החיסרון של השיטה הוא, שאף אחד גם לא מפקח על עסקאות שנעשות במטבע הדיגיטלי וזה עלול להביא לתוצאות מאוד בעייתיות. ואכן בעבר הביטקוין היה מעורב בכל מיני עסקאות אפלות מסמים והלבנת הון ועד לסחר בבני אדם. וזאת אחת הסיבות או לפחות אחד הנימוקים התקפים לרצון של הבנקים ושל הרגולטורים לפקח על המטבע.
8. הסעיף הזה הוא למתקדמים : העסקאות בביטקוין אמנם לא מפוקחות, אבל הן מתועדות במערכת רישום וניהול עסקאות, שנקראת בלוקצ'יין. לא אכנס כאן להסבר הטכנולוגי ואנסה לפשט - מדובר במעין יומן ענק, שמעדכנים אותו מאות ואלפי משתמשים. בכל פעם שנעשית עסקה מצטרף בלוק לבלוקצ'יין. המידע זמין לכל המשתמשים – אף כי זהות המחזיקים במטבע מקודדת ומוצפנת. ושוב, זה אולי לא מדויק ומעט פשטני, אבל בשביל להבין איך זה עובד אפשר לדמות את הבלוקצ'יין למסמך בגוגל דוקס, שיש לו מאות ואלפי משתתפים, המעדכנים אותו בכל עסקה שנעשית. על פני נשמע כאילו הבלוקצ'יין פגיע וקל לפרוץ את המערכת, אבל הוא מוגן יותר כי כל מי שמשתמש ברשת מחזיק בהעתק של כל הנתונים.
9. יש שתי דרכים להשיג ביטקוין:
א. כריה - כנראה לא נעשה את זה.
ב. קנייה - ישנם מספר מקומות בהם אפשר לרכוש את המטבע הדיגיטלי: חלפני ביטקוין, פלטפורמות מסחר וקבוצת פייסבוק הנקראת מסחר ביטקוין בישראל. אפשר לרכוש את המטבע גם באופן מעט יותר מוחשי - בכספומט ברחוב אחוזת בית 1 בתל אביב, שם נמצאת שגרירות הביטקוין בישראל (יש דבר כזה) ובחנות בBitcoin Change ברחוב דיזנגוף 99 בתל אביב. אם אתם באמת מתעניינים ורוצים לדעת עוד היכנסו לכתבה של הגר רבט בכלכליסט.
10. יותר ויותר אנשים וחברות משתמשים בביטקוין, אם כי המטבע עדיין רחוק מלהיות נפוץ. בשנת 2010, רכש מהנדס בשם לאזלו היינס שני מגשי פיצה תמורת עשרת אלפים ביטקוין (תעשו לבד את החשבון כמה זה שווה היום). אם אתם רוצים לשלם במטבע הדיגיטלי אתם צריכים לפתוח ארנק דיגיטלי בתיקייה על המחשב או באפליקציה בטלפון הסלולרי (ברחבי העולם יש היום כ-18 מיליון ארנקים דיגיטליים). מיכל רז חיימוביץ' נותנת בכתבה בגלובס דוגמאות על מספר עסקים בישראל, שעושים או עשו שימוש במטבע: ברים, מוסכים, חנויות מחשבים ועוד. במקומות מסוימים בחו"ל כמו בארצות הברית ויפן השימוש במטבע הדיגיטלי שכיח עוד יותר.
11. וקצת רכילות לסיום, התאומים וינקלווס, שמרק צוקרברג דחק אותם מפייסבוק, הם שחקנים משמעותיים בזירת הביטקוין. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני קצת מחזיקה להם אצבעות בעיקר כי אני מדמיינת את הפרצוף הזחוח של מרק צוקרברג אם הם יתרסקו.