האם קיימת אלטרנטיבה למוסדות הפיננסיים המסורתיים המעניקים לטייקונים ולתאגידי הענק אשראי לביצוע עסקאות ממונפות שעה שלאזרח/ית הממוצע הם עושים בדיקות מקיפות ודורשים ערבויות לפני שהם מאשרים הלוואה לעסק קטן או החלפת רכב?
התשובה לשאלה זו נמצאת באצל הגופים הפיננסיים השיתופיים, שהם חלק מהכלכלה השיתופית במסגרתה פועלות גם חברות ענק כמו אובר, Waze ו-airbnb. הגופים הפיננסיים השיתופיים לא תפסו נתח שוק מרכזי כמו מקביליהם בענפים אחרים אף כי במובנים רבים הצורך בפלטפורמות פיננסיות שיתופיות הוא יותר חיוני מאשר בענף התיירות, לדוגמה, כי הן פותחות פעמים רבות את הדלת לגורמים, שהמערכת הרגילה לא מקבלת ויוצרות אלטרנטיבה ותחרות.
בפוסט הזה נסקור שני מכשירים פיננסיים שיתופיים, שמציעים אלטרנטיבה ללקיחת הלוואות וגיוס כספים:
הלוואות חברתיות
הלוואה חברתית היא הלוואה בין אנשים, שמעבירים את הכסף מידי זו שיש לה כסף לזו שצריכה את הכסף בתיווך גורם הבודק ומפקח על התהליך. ההלוואה החברתית, שנקראת גם הלוואת P2P, מייצרת מצב קלסי של win win - המלווה מחפשת אפיק עם ריבית טובה להשקעה והלווה מחפשת הלוואה בריבית נמוכה מזו שמציע לה הבנק או מוסד פיננסי אחר. למעשה הכסף של המלווה מושקע בהלוואה והריבית, שמשלמת הלווה משמשת לתשלום הריבית על ההלוואה/השקעה.
הסנונית הראשונה בתחום ההלוואות החברתיות, חברת (Zopa) הבריטית, החלה לפעול כבר בשנת 2005 ומאז התחום מתפתח ברחבי העולם. בישראל פועלות היום מספר חברות ורובן מעניקות הלוואת בסכומים של עשרות אלפי שקלים. חלק מהחברות מעניקות הלוואת בסכומים גבוהים יותר (מאות אלפי שקלים).
עד לאחרונה תחום ההלוואות החברתיות בישראל לא היה מפוקח. בחודש יולי האחרון אושר חוק, שבין השאר, מחיל על החברות חובת קבלת רישיון מרשות שוק ההון. שר האוצר, משה כחלון, הסביר שיש צורך להסדיר את התחום במטרה לתת לגיטימציה לגופים הפועלים בו, המהווים אלטרנטיבה ותחרות בתחום האשראי ומספקים אפיק השקעה נוסף.
איך זה עובד? החברות פועלות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות המחברות בין המלווה ללווה. הלווה מגישה באמצעות האתר או האפליקציה בקשה לקבלת הלוואה לחברת ההלוואות החברתיות. בבקשה היא מציינת את הסכום הנדרש ואת מטרת ההלוואה. הפלטפורמה בודקת באמצעות מערכת ממוחשבת המחוברת למאגרי מידע את יכולות האשראי ואת יכולת ההחזר של מגישת הבקשה ומאשרת או דוחה את הבקשה בהתאם לכך. הכל, כאמור, נעשה בדיגיטל ואין צורך לצאת מהבית או לדבר עם פקיד הבנק.
אחוז האישורים הוא לא גבוה ונע בין 15-25% (על פי כתבה שפורסמה בגלובס). הבקשות, שעברו את הבדיקה הראשונית מדורגות על פי רמת יכולת ההחזר שלהן, שעל בסיסה נקבעת עלות ההלוואה - גובה הריבית וסכום העמלה (שגובה חברת ההלוואות).
למעשה התפקיד של חברת ההלוואות דומה לזה של שדכן מהז'אנר שעורך בדיקות רקע מחמירות על לקוחותיו אבל לא יכול לתת הבטחה שהשידוך יצליח. החברה בודקת ומאשרת את האיתנות הכלכלית של הלווה, אך, שלא כמו הבנק, היא לא מעניקה את ההלוואה והיא גם לא אחראית להחזר הלוואה. הקשר הוא קשר ישיר בין המלווה ללווה. כך שעבור המלווה קיים רכיב מסוים של סיכון, שההלוואה לא תוחזר.
אבל לפלטפורמות ההלוואות החברתיות יש אינטרס לשמור על האמינות של הפלטפורמה, שבלעדיה אין לה זכות קיום והן פועלות להבטיח שאחוז ההלוואות הכושלות יהיה נמוך מאוד - החל מהבדיקות הראשוניות המותירות חלק ניכר מהלווים עם פוטנציאל החזר נמוך מחוץ לפלטפורמה, דרך מנגנוני בטחון וערבות שונים. ישנן שיטות שונות ליצירת רשת בטחון עבור המלווים. חלק מהחברות דורשות בטחונות או שטר חוב על חלק מסכום ההלוואה, חברות אחרות מחזיקות קרן בטחון או קרן ערבות הדדית המעניקה למלוות כיסוי מסוים במידה והחוב לא מוחזר.
דרך נוספת בה נוקטות החברות במטרה להקטין את הסיכון לצד המלווה, היא יצירת סלי הלוואת המורכבים מחלקי הלוואות של מספר לווים, כך שההלוואה/השקעה של המלווה מחולקת על מספר לווים.
בנוסף חלק מהחברות מעניקות ייעוץ משפטי ושירותי גבייה.
לסיכום: הלוואות חברתיות לא ניתנות לכל אחד או אחת ויכול להיות שלא תעמדו בקריטריונים הנדרשים. במידה וכן הן אופציה טובה למי שלא יכולה לקבל הלוואה בתנאים טובים יותר במוסדות פיננסיים אחרים. ההלוואה החברתית ניתנת במרבית המקרים על סכומים קטנים יחסית והיא מתאימה בעיקר להלוואות אישיות או להלוואות לעסקים קטנים.
אם תחליטו שזו הדרך המתאימה עבורכן. פנו לחברות הפועלות בשוק ובררו מה הריביות והעמלה שתתבקשו לשלם. (באשר לכדאיות אופציית ההשקעה באמצעות חברות אלה, בכך נעסוק בפוסט שיתמקד באופציות להשקעות חברתיות).
מימון המון
יש לכן חלום, יש לכן חזון, יש לכן רעיון למוצר פורץ דרך והבנקים והמשקיעים לא מבינים אתכן. הפתרון לגיוס הכסף הדרוש לכן עשוי להימצא במימון המון. מסלול, שלדברי אליה אלון, מייסדת ומנכ״לית האקדמיה למימון המון ופלטפורמת גיוס מימון המון Jumpstarter, מאפשר להזניק רעיונות לעולם בעזרת כוחה של הקהילה, חזון והשראה.
לדברי אלון הקמפיינים השכיחים ביותר בגיוס מימון המון מבוסס תמורה (השיטה הנפוצה ביותר של גיוס מימון המון) הם עבור מיזמים של ספרים ואלבומים. אבל יש גם פרויקטים חברתיים, גיוסי כסף לטובת מימון מאבקים משפטיים, מיזמים טכנולוגיים, גאדג'טים, פרויקטים של עיצוב מוצר ומקרים אנושיים כמו גיוס לטובת תשלום לאם פונדקאית.
איך זה עובד?
השיטה מתבססת על עקרון המוכר בשוק ההון - גיוס כסף מההמונים. אבל כאן במקום לתת בתמורה לכסף מניות ובכך לדלל את ההחזקות שלכן בחברה או במוצר אתן נותנות תמורה אחרת, מתנה.
קיים גם ז'אנר נוסף של גיוס המון, המאפשר מימון המון באמצעות מניות, שאושר לאחרונה בהכנסת תיקון וקביעת תקנות בחוק לניירות ערך. על פי החוק חברות יכולות לגייס עד ארבעה מיליון שקל בשנה (ללא צורך בפרסום תשקיף) ובנסיבות מסוימות עד שישה מיליון בסכומים של עד עשרת אלפים שקל למשקיע בודד. המשקיעים יוכלו להשקיע בחברות סכום ששל 20 אלף שקל, שיכול לעלות בצמוד לשיטת דרוג המתבססת על הכנסתם האישית.
בפוסט זה נתמקד במימון המון מבוסס תמורה ובגיוס כזה מציע היזם לתומכים או למקדמים או למשקיעים (כל פלטפורמה והטרמינולוגיה שלה) מגוון מתנות, שכל אחת מהן עומדת כנגד סכום כסף לגיוס. המתנות יכולות להיות מוצר, שירות או חוויה הקשורים ישירות למוצר נשוא הגיוס כמו: חלוקת ספר עם הקדשה, חלוקת דיסק לפני הפצה רשמית, כרטיסים להופעות וכדומה והן יכולות להיות שייכות לעולמות תוכן אחרים.
בפרויקטים חברתיים יש מתנות המכונות מתנות לוויין, שאינן קשורות במישרין למטרת הגיוס כמו ארוחה מסעדות יוקרה שתורם שף , מפגשים עם סלבריטאים ועוד.
החלטתן שאתן רוצות לגייס באמצעות מימון המון? התנאי הראשון להתנעת הקמפיין הוא שיש לכן בקצה החזון מוצר ברור או תוצאה ממשית. זה יכול להיות פרויקט חדשני ואפילו מוצר שנשמע דמיוני – כל עוד אתן יודעות להגדיר את הפרויקט ואת המטרה אליה אתן מכוונות.
בשלב הבא אתן צריכות להגדיר את תקציב היעד אליו אתן שואפות להגיע ואת תקופת הגיוס. אם אתן רוצות לפרסם ספר לדוגמה, אתן צריכות לחשב את כל ההוצאות האפשריות: עריכה, הגהה, הדפסה, הפצה וכיו"ב וכמה זמן אתן סבורות, שייקח לכן לגייס את הכסף. חשוב לדעת, שלא כל הפרויקטים מסתיימים בגיוס סכום היעד. זה רלוונטי להחלטה באיזה מסלול אתן רוצות לגייס את הכסף. אחת האופציות היא מסלול הכל או כלום. באפשרות הזו אם לא עמדתן ביעד, הכסף שגויס יוחזר לכיסי האנשים שתמכו בכן והימים האחרונים של הגיוס עלולים להפוך למירוץ נגד הזמן להשלמת הסכום החסר. מסלול אחר הוא המסלול הגמיש, המאפשר לקבל את הסכום, שגויס גם אם לא עמדתן ביעד הסופי.
בחירת מסלול הגיוס היא אחד השיקולים המרכזיים בשלב בחירת הפלטפורמה באמצעותה תבצעו את הגיוס.
אתן יכולות לבחור בפלטפורמות ישראליות כמו HeadStart, Jumpstarter ומימונה, אבל יש גם פלטפורמות בינלאומיות, שעשויות להיות רלוונטיות עבורכן – תלוי מה הפרויקט עבורו אתן מבקשות לגייס.
על מנת לקבל החלטה מושכלת יש לברר את הפרמטרים הבאים:
1. האם הפלטפורמה מאשרת קמפיינים לפרויקטים מהסוג שאתן רוצות
לקדם?
2. לאיזה קהלי יעד פונה הפלטפורמה?
3. מהו השירות שמעניקה הפלטפורמה למגייסים?
4. מהי עמלת האתר? (העמלות נעות בדרך כל בין 9-12% מסכום הגיוס)
לצד גיוס הכסף יש לקמפיין מימון המון ערך מוסף. זהו מהלך שיווקי עם פוטנציאל ארוך טווח לבניית הקשר עם קהל היעד. קהילה, שבחרה לתמוך במוצר בתחילת דרכו הופכת פעמית רבות לרוח הגבית מאחורי הצלחת הפרויקט.
אבל זה לא מתאים לכל אחת - מדובר בתהליך שדורש מחויבות והתמדה. אולי לא תצטרכו לשלם ריביות לגופים הפיננסיים או לדלל את החזקותיכן בחברה, אבל כן תדרשו לעבוד בתהליך הגיוס - לייצר מתנות ולעסוק בשיווק, לפנות לקרובי משפחה נשכחים, חברים במעגלים רחוקים ולעשות יחסי ציבור (בהנחה שיש לכן תקציב לכך).
לסיכום: מימון המון זו שיטה המעניקה מענה למימון פרויקטים חדשים ומקוריים, ערכיים וחשובים. הבחירה במסלול גיוס זה מייצרת קשר חזק עם הקהילה ויש בה יתרונות שיווקיים מובנים, אבל היא דורשת היערכות ומוכנות לצאת למסע הגיוס ולנהל אותו במקצועיות.