בשבוע שעבר חגגנו 70 שנה למדינה והרמנו, בין השאר, משואה להישגנו הכלכליים. ויש סיבה לגאווה כי הכלכלה הישראלית חזקה ומשגשגת. אבל בכל מה שקשור לשוק ההון יש מקום להביט גם אל מחוץ לגבולות המדינה. ולו רק מהטעם, שיש חברות מקומיות שמונפקות בבורסות זרות או נסחרות במסחר כפול בבורסה בתל אביב ובבורסות בחו"ל, ובכלל השווקים הגלובליים והבורסות הזרות מציעים אפשרויות השקעה מעניינות, המאפשרות לנו דרך נוספת ליישם את אחד הכללים החשובים ביותר לכל משקיע - לגוון את תיק ההשקעות.
אבל האם להשקיע בחו"ל, בשווקים שאנחנו לא מכירות זה לא קצת יומרני ומלחיץ בעיקר כשלמרבית האנשים – נשים וגברים - אין ידע והבנה בכלכלה הגלובלית?
התשובה לשאלה זו דומה במהותה לתשובה לשאלה הבסיסית הנשאלת לפני שאנחנו מחליטות האם להשקיע בשוק ההון. היא מתבססת בעיקרה על מידת ה"אומץ שלנו" או במילים אחרות - שנאת או אהבת סיכון.
אם החלטנו אחרי שענינו על שאלה זו להשתתף במשחק – להשקיע בשוק ההון – זה אומר שאנחנו מבינות, שאנחנו נכנסות למצב בו יש מידה מסוימת של סיכון, וויתור על שליטה וחוסר וודאות הם חלק מובנה בעניין.
ועדיין אנחנו יכולות לשלוט במידת הסיכון על ידי הגבלת והגדרת החשיפה של סל ההשקעות שלנו לרכיבים היותר "מסוכנים".
ודרך אגב, השקעה בשווקים זרים, אינה מסוכנת יותר בהכרח מהשקעה בשוק ההון המקומי, גם אם זה מרגיש כך.
אז אנחנו מוכנות לשאת את החום ולהשקיע בשווקים פיננסיים זרים, אבל איך עושים את זה?
לדברי רו"ח בני איל, מנכ"ל קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, שייעץ בהכנת פוסט זה, יש מספר מסלולי השקעה, אבל בשביל להחליט באיזה מהם נבחר, אנחנו צריכות שוב לבדוק את עצמנו והפעם לקחת בחשבון שני שיקולים נוספים:
ידע: האם יש לנו הבנה וידע בשווקי ההון העולמיים?
זמן: גם כאשר אנחנו מבינות ומכירות היטב את השוק העולמי, לא תמיד יש לנו את הזמן לנתב את הידע ואת ההבנה למסחר שוטף בשוק ההון. על אחת כמה וכמה כשמודבר בשווקים גלובליים הפועלים לעתים בשעות, שאינן מסונכרנות עם יום העבודה בישראל.
שילוב שלושת הפרמטרים האלה - מידת הידע והזמן שיש לנו ואהבת הסיכון ישפיע על המסלול בו נבחר להשקיע ומעמיד אותנו בפני
שלוש מסלולי השקעה:
ניהול עצמאי: מסלול שמתאים לנשים שיש להן גם ידע וגם זמן לסחור בשוק בעצמן.
ניהול סמי עצמאי: נשים בעלות ידע, שאין להן זמן לנהל את ההשקעות שלהן באופן אקטיבי והן מרכיבות סל השקעות המכיל מכשירים פיננסיים מנוהלים או פסיביים.
ניהול באמצעות גורם שלישי: נשים בעלות רמות שונות של ידע אבל חסרות זמן, המעדיפות שמנהל/ת השקעות מקצועי/ת תנהל להן את תיק ההשקעות.
בכל מה שקשור לניהול השקעות בבורסות זרות, בשל ההנחה כי
מרביתנו – גברים ונשים – פחות בקיאים בנעשה בשווקים הזרים,
נתמקד בעיקר בשני מסלולים:
ניהול באמצעות גורם שלישי: כאשר הכסף שלנו מנוהל על ידי בית השקעות, אנחנו צריכות ליידע את מנהל תיק ההשקעות, שאנחנו מעוניינות בחשיפה לניירות ערך זרים ולהגדיר לו את מידת החשיפה והסיכון הרצויות לנו – אם לקנות אג"ח של ממשלה זרה (סיכון נמוך יחסית) או מניה, לדוגמה.
ניהול סמי עצמאי: במידה ואנחנו מנהלות את ההשקעות שלנו על ידי רכישת מכשירים פיננסים, שאינם מחייבים ניהול אקטיבי כמו: קרן נאמנות ו/או תעודת סל – עלינו לרכוש מכשירים, שמתמקדים בניירות ערך זרים או כאלה שיש להם חשיפה גדולה לשווקים זרים. כך לדוגמה, אנחנו יכולות לרכוש תעודת סל או קרן מחקה העוקבות אחרי מדדים של בורסות זרות או סקטורים (ענפים) הנסחרים בבורסות זרות, כדוגמת נפט, חיטה, ברזל וכד'.
כמה מונחים לפני שממשיכות:
מדד (אינדקס) בורסה: מדובר במכשיר באמצעותו אנחנו עוקבות אחרי הבורסה, או ענפים ספציפיים בבורסה. המדד משקלל למעשה ערכם של מוצרים או ניירות ערך הנסחרים בשוק ההון. כך לדוגמה תל אביב 35, משקלל את הערך של 35 המניות החזקות ביותר בבורסה בתל אביב.
תעודת סל: נייר ערך הנסחר בבורסה ועוקב אחרי ביצועים של מדדים או אחרי מוצרים סקטוריאליים - מוצרים בעלי אופי זהה כמו נפט או זהב. תעודות סל מונפקות על חברות תעודות סל. בארץ פועלות ארבע חברות כאלה והן מנפיקות גם תעודות סל העוקבות אחרי מדדים זרים, סקטורים זרים או שילוב של מספר מדדים וסקטורים זרים. כך לדוגמה, 100FTSE מייצג את מאה המניות המובילות הנסחרות בבורסה הבריטית. הנאסד"ק 100 משקלל את ערך המניות של 100 חברות לא פיננסיות הנסחרות בבורסת הנאסד"ק. מדד S&P 500 משקף את מצבן של את 500 החברות החזקות ביותר במשק האמריקאי והוא מהווה אינדיקציה טובה למצב המשק.
קרן מחקה: זו למעשה קרן נאמנות, שבמדיניות ההשקעה שלה נקבע שהיא עוקבת אחרי מדד או סקטור מסוים. במרבית המקרים המשמעות היא שמנהל הקרן רוכש ומוכר מניות הנסחרות במדד הרלוונטי.
באמצעות מכשירים פיננסיים אלו אנחנו יכולות לגוון ולהכניס לסל ההשקעות שלנו ניירות ערך או סחורות, הנסחרים בשווקים זרי וליהנות מיתרונות של ענפים או מוצרים, שאין שלהם ביטוי או שיש להם ביטוי חלש בשוק ההון המקומי.
עם זאת בשל העבודה, שמדובר בשוק זר, חשוב לנהוג משנה זהירות ולהתייעץ גם לפני רכישת מכשיר פיננסי כמו תעודת סל או קרן מחקה - עם יועץ המומחה בשוק או בענף בו אתן משקיעות. בנוסף - כאשר אתן רוכשות מדד העוקב או קרן המחקה מדד זר, עליכן לשים לב, שאתן חשופות גם לשינויים במטבע המקומי. כך לדוגמה, אם הדולר יורד זה עלול לפגוע לכן ברווחים, גם אם המדד עולה. לכן כדאי לכם להקפיד על כך שהתעודה או הקרן שרכשתן גידרו את עצמן והן מוגנות מפני תנודות בשערי המטבע.
לצד ייעוץ חיצוני ובלי לשלול את את חשיבותו - אם אתן מחליטות להשקיע בניירות ערך זרים, חשוב שתתחילו לקרוא ולהתעניין בכלכלה העולמית – כי ידע זה כוח. ואפשר התחיל כבר עכשיו: בני אייל, מציין מספר סימנים המעידים על המשך הצמיחה בכלכלה העולמית, ביניהם: "הצפי להמשך שיפור בתוצאות של חברות עסקיות, שממשיכות לתת רוח גבית לשווקים והאינפלציה המרוסנת תוסיף לאפשר את סביבת הריבית הנמוכה". מנגד הוא מציין גם סכנות ואיומים, מדיניות "אמריקה תחילה" של נשיא ארה"ב מעלה את מפלס המתחים הגיאופוליטים בעולם על רקע החשש ממלחמת הסחר. בנוסף, במספר מדינות באירופה מתחזק כוחו של הימין הקיצוני, מה שתורם לאי-הוודאות הפוליטית".
האמור בפוסט זה אינו מהווה המלצה לרכישת ניירות ערך או סחורות בשווקים זרים או בכלל