כתבה: כרמי אור
איזו שנה משוגעת זו היתה. בלי רגע אחד של שגרה, בלי שניה אחת שלא מלאה במשהו.
כעצמאית, לכל דבר יש השפעה על העסק שלי. ממזג האוויר ועד מצב הרוח.
בשנה האחרונה קרו כל כך הרבה דברים שיצרו מציאות חדשה בחשבון הבנק שלי ובסדר היום שלי, לכל הכיוונים.
על דבר אחד ומיוחד רציתי לספר פה – על מימון המון.
כשסיימתי תפקיד כראש תחום הסברה פיננסית בארגון ענק, החלטתי שאני מורידה הילוך וקצת נמצאת עם המשפחה שלי. אבל מהר מאוד הבנתי ששלושה מתבגרים ובעל עסוק, לא באמת צריכים אותי בנוכחות מלאה ואחרי ששיקמתי קצת את הבית, חשבתי מה בא לי לעשות שיהיה קצת שונה לצד השגרה של המון הרצאות ולקוחות.
אף פעם לא היה לי חלום לכתוב ספר, אבל לאורך השנים, דווקא מהשטח צצה דרישה למשהו פיזי שאפשר לצאת איתו לדרך פעולה אחרי הרצאה או סדנא. אז התחלתי לכתוב ולקחתי עורך וזה התגלגל לספר. פשוט ככה.
להוציא ספר זה המון המון זמן וכסף! ככל שעברו הימים הבנתי שאני צריכה להקדיש יותר זמן ממה שחשבתי (על חשבון שעות עבודה מניבות) ויותר כסף מההערכה הראשונית (עשיתי תחקיר רציני וזה עדיין לא היה קרוב למה שיצא בסוף).
במקביל, גידלתי כרס. ולא בגלל עוגות שמרים. ובגיל 41 עמדתי להפוך לאמא בפעם הרביעית.
מכיוון שאני לא ממש חובבת סיכונים כלכליים גדולים, החלטתי להשקיע בקמפיין מימון המון. לבדוק כמה "השטח" רציני בקניית הספר שלי מראש.
מסתבר שמאוד! פתאום, בשבועיים נמכרו כמעט 800 עותקים עוד לפני שהספר ירד לדפוס בכלל.
אלה היו השבועיים הכי אינטנסיביים בחיים שלי. בחודש תשיעי, כשאני מרצה מעל 20 הרצאות בחודש (כי כולם רצו להספיק לפני הלידה) פצחתי בקמפיין משוגע.
משיחות עם אנשים שכבר עשו את זה, למדתי שלקמפיין יש חוקים. למדתי שמאוד חשוב להכין סרטון מושקע ויצירתי, למדתי שלבחירת המלל שילווה את הקמפיין יש אפקט קריטי ולמדתי שממש חשוב לבחור את החברה הנכונה לעבוד מולה (חצי יום של שיחות טלפון לכל החברות הקיימות בארץ). החברה שעבדתי מולה היתה כל כך מדהימה ומקדמת. הם עבדו מולי צמוד, צמוד והצדיקו מאוד את העמלה שהם לוקחים.
בטיימינג שהכל היה מוכן, ובלי הרבה יכולת תמרון (כי תכף לידה).
ממש כשעלה הקמפיין, היה בירושלים פיגוע נוראי ונערה מתוקה נרצחה באכזריות וזה היה בלתי הגיוני להוציא פרסום עד סוף השבעה לפחות. ככה עף לו שבוע אחד מתוך שלושה שהקצבתי לקמפיין שגם ככה קצר מהממוצע. נשמתי עמוק והכנסתי את עצמי לפרופורציות (כי מי יכול לנשום בכלל כשיש אמא אחרת שיושבת שבעה על הבת שלה) ונשארתי עם שבועיים בלבד...
אז אני מקבלת את השנה החדשה באהבה, עם תינוק בן חצי שנה וספר שנמכר בכל חנויות הספרים וברכישות מרוכזות למשפחות גדולות וארגונים שמשקיעים בעובדים שלהם... ומתפללת שהעולם יהיה מקום טוב ושמח ושתהיה לי הזכות להביא בשורה חדשה בכל יום מחדש.
שתהיה שנת התרגשות, עשייה ושמחה גדולה... לנו ולכל עם ישראל...